בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כמה כיף

כשיש מה לכתוב, למה לא לכתוב
לפני 6 שנים. 1 בנובמבר 2017 בשעה 12:22

רעיונות לתחפושות

לפני 6 שנים. 30 באוקטובר 2017 בשעה 17:38

על ריח וקור של בוקר אחרי גשם

לפני 6 שנים. 30 באוקטובר 2017 בשעה 0:16

השיער שלי כמעט נוגע בכתפיים. קוראים לזה ספונטניות. 

תמיד רציתי שיער ארוך, אבל איכשהו בכל פעם שאני אומרת שאסתפר רק אחרי שהשיער יהיה באמת ארוך, אני מתפתה למראה מספריים. ואני מתגאה ביכולת דחיית סיפוקים. 

ועכשיו השיער כמעט ולא ארך, אבל בראש שלי כל מה שנחוץ זה שוב ביקור למספרה. החלקה מקיפה וחמצון לגוון הכי בהיר שיש- ולציפוי תספורת מדוייקת וישרה.

את הצבע הורוד אעשה לבד בבית

 

לפני 6 שנים. 28 באוקטובר 2017 בשעה 23:30

גם אם רק לשבוע, עד כה

השרירים מנוונים. ולא הייתי עוד בכושר שיא, ובכל זאת. הכל מרגיש כל כך חלוש. 

בגדים צמודים תמיד עשו אותי מאושרת, עד כמה שבגדים יכולים לעשות אדם מאושר, כמובן.ובפעם הראשונה רזה לא מתכתב לי עם חטוב ואני רוצה בריאות יותר מיופי.

עוד רגע וחוזרת לספרינט.

לפני 6 שנים. 17 באוקטובר 2017 בשעה 22:42

היציאה ממערכת היחסים עשתה לי טוב. הצעות מפתות ודברים טובים נזרקים לכיווני מכל עבר. אני מדהימה שוב. מלכה שוב. אחרי ששכחתי מי אני.

ואז זה מגיע ולא אוכל לעבוד עכשיו חודש. זה הולך להיות קשה. 

לפני 7 שנים. 5 בדצמבר 2016 בשעה 12:52

לפני 7 שנים. 4 בדצמבר 2016 בשעה 19:28
לפני 7 שנים. 27 בנובמבר 2016 בשעה 20:56

אני זוכרת את הפעם הראשונה שיצאתי לריצה

לבשתי טייטס וחולצה של איזו קייטנה שהדרכתי בה

עם הימים בא החורף ובגדי הריצה התחלפו בבגדים הרבה יותר קצרים וקטנים

עם כל מבט הריצה הפכה מעינוי להרגל. 

התחלתי להנות מכל הסיפור

לרוץ ברגליים חלקות, מכנסיים אדומים קצרים וגופיה שחורה. כל יום, כל ערב.

ובכל פעם לבשתי את המבטים שלכם.