רעיונות לתחפושות
כמה כיף
כשיש מה לכתוב, למה לא לכתובעל ריח וקור של בוקר אחרי גשם
השיער שלי כמעט נוגע בכתפיים. קוראים לזה ספונטניות.
תמיד רציתי שיער ארוך, אבל איכשהו בכל פעם שאני אומרת שאסתפר רק אחרי שהשיער יהיה באמת ארוך, אני מתפתה למראה מספריים. ואני מתגאה ביכולת דחיית סיפוקים.
ועכשיו השיער כמעט ולא ארך, אבל בראש שלי כל מה שנחוץ זה שוב ביקור למספרה. החלקה מקיפה וחמצון לגוון הכי בהיר שיש- ולציפוי תספורת מדוייקת וישרה.
את הצבע הורוד אעשה לבד בבית
גם אם רק לשבוע, עד כה
השרירים מנוונים. ולא הייתי עוד בכושר שיא, ובכל זאת. הכל מרגיש כל כך חלוש.
בגדים צמודים תמיד עשו אותי מאושרת, עד כמה שבגדים יכולים לעשות אדם מאושר, כמובן.ובפעם הראשונה רזה לא מתכתב לי עם חטוב ואני רוצה בריאות יותר מיופי.
עוד רגע וחוזרת לספרינט.
היציאה ממערכת היחסים עשתה לי טוב. הצעות מפתות ודברים טובים נזרקים לכיווני מכל עבר. אני מדהימה שוב. מלכה שוב. אחרי ששכחתי מי אני.
ואז זה מגיע ולא אוכל לעבוד עכשיו חודש. זה הולך להיות קשה.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שיצאתי לריצה
לבשתי טייטס וחולצה של איזו קייטנה שהדרכתי בה
עם הימים בא החורף ובגדי הריצה התחלפו בבגדים הרבה יותר קצרים וקטנים
עם כל מבט הריצה הפכה מעינוי להרגל.
התחלתי להנות מכל הסיפור
לרוץ ברגליים חלקות, מכנסיים אדומים קצרים וגופיה שחורה. כל יום, כל ערב.
ובכל פעם לבשתי את המבטים שלכם.