אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

מי שטורח להאזין למוזיקה שאני שמה כאן 

שיסבול יחד איתי כי זה נתקע לי במוח!

 

 

 

"..ואת לא צריכה אותי

לא צריכה אף אחד..

כן את, את לא רוצה אותי

רק רוצה ת’לבד..

 

אז תני לרגש לסחוף אותך עוד ועוד

אל תחשבי עליי את רק צריכה לשתות ולרקוד

אל תחשבי עלי.."

♡

מת

אני כל היום  ישבתי על הפרויקט בלימודים,ועכשיו ברגע זה אני באמצע השיעור.

וככל שאני מבינה את זה,

זה אומר שאני לקראת הסוף וזה עוד יותר לחץ ביום יום שלי.

השבוע שלי אט אט נהיה עמוס,ואני לא יודעת אם אני נהנת מזה או פשוט זורמת עם זה.

אני עייפה כל כך

להיות אמא,ללמוד,לעבוד.

זה קשוח.

אבל בסופו של יום את מחייכת בסיפוק.

מקווה שימשיך כך

כי אני אוהבת את העומס הזה זה מנתק אותי במחשבות שגרות לי במוח ולא נותנות לי שקט.

ומקווה שבאמת הוא יהיה טוב ועם המון עשייה ♡

 

 

 

                        🖤🌹🌸

אני רוצה שתהיה לי את היכולת לצאת לשתות משהו קטן, מבלי שרגשות האשם יופיעו ויתחילו לככב אצלי במוח

 

 

"..זה עולם אלקטרוני קצת קשה לדבר
ומילים כמו שלך,
אף אחד לא אומר כבר.."

 

 

ולפעמים אני חושבת באמת אם יש מישהו שאחראי לכל הבריאה היפה הזו -

חבל שאין בבריאה אנשים יפים כמוהה.

מהללים נשים מתעללות,

במילים -

"וואו את כזו מדהימה,הלוואי שהייתי תחת רגלייך וכו"

בזמן שאף נשלט מדופלם לא היה מסוגל לעבור חצי ממה "שהנשלט" הנוכחי עובר. (וברוב המקרים הם בזוגיות ונילית כי אין להם את האומץ לחוות בדסמ)

אבל כמובן לזלזל בתחושות של גבר המוגדר כנשלט נהיה כאן דבר רגיל.

אבל הדבר שהכי מצחיק אותי,

שנשלטת מפרסמת פוסט על זה "שהשולט כל יכול שלה",עשה משהו שהוא לא מצליח לעבור מסך,ובצדק.

כל אותם המגיבים שכתבו בפוסט א' "וואו את מדהימה הלוואי שהייתי תחת רגלייך".

מגיבים לאותה נשלטת עד כמה השולט שלה מתעלל,מנצל ופוגע.

אבל מה חדש בכלוב,תמיד יש את האפליה הזו שלנשים מותר הכל בעוד שלגברים אסור כלום.

ועוד קוראים לזה פמיניזם שמפמינזם.

מצחיק שאני כאן מ2016 וזה עדין מעלה לי את הסעיף,אולי בעצם אני זו הבעיה?😱 (ציניות)

אבל הכי חשוב -

♥︎

בא לי שוב לחזור להיות נורמלית,

בא לי שוב לחזור להיות הנל שלפני כל ה 3 שנים הללו.

בא לי שוב,

שוב לחיות.

  ♥︎

אני כבר לא נותנת צאנסים לאנשים,טעות אחת ומחיקה.

יש מצב שזו בהחלט טעות ואני מפסידה הרבה,

אבל הנפש שלי לא מסוגלת להכיל עוד פגיעה.

אני לא באה להתבכיין על העבר הדפוק שלי,

אבל חוסר הבטחון שיש לי לגבי אנשים זה בגללו.

אני לא מסוגלת לתת לעצמי שוב להפגע,

לא משנה כמה שהמוח שלי יגיד לי שזה בסדר לתת עוד צ'אנס וזה בסדר להפגע.

אבל הלב שלי והנפש שלי לא מסוגלים לזה.

אולי אני מפסידה הרבה אנשים טובים,ואולי לא.

אולי אשאר ככה לבד לנצח ואולי לא.

אבל יש לי את הילדה שלי,

ובשבילה אסור לי ליפול אף פעם,אלא להיות הכי חזקה בעולם,גם אם זה אומר שזה לבד וגם אם זה אומר לסגור את הלב שלי לתמיד.

כשאתה הורה הדברים משתנים.

והלב הזה, הקטן הזה,

חווה ב 3 השנים הארורות האלו מספיק.

"..זה כבר שנים שאת לבד
כך מתמודדת ואין אחד
שימלא את החסר
כבול עמוק בפנים
כבר לא יכול לסגת.."

💔

השבוע הזה עמוס לי מאד מאד,

כל יום יש לי משהו,

אני עסוקה רוב היום,

עבודה, סידורים לבית,ילדה,ואז סידור כזה או אחר.

אני חושבת שהגיע הזמן לשים אותי קצת מקדמת הבמה,לנסות לחיות.

הקונפליקטים שבאים עם המחשבה הזו כל כך קשים.

אבל כמו שחברה טובה שלי אמרה :

"את הרגלת אותה שאת תמיד שם,תני לה קצת להתמודד לא יקרה לה כלום שחררי את חבל הטבור."

(את כאן,ואם את קוראת את זה אז נשיקות).

אני רוצה לעשות כל כך הרבה דברים,

ואני רוצה קצת להתחיל להזיז את עצמי, למרות שזה מאד קשה לי.

אני מברכת על השבוע הזה,ורוצה שכל השבועות יהיו לי ככה עמוסים אבל רק שארגיש יותר טוב.

הדבר שלילי במצב הזה - זה שהילדה שלי קצת מתרחקת ממני בגלל שאני לא מרגישה טוב אבל זה נותן לי את ה"תירוץ" לצאת. (ומקווה שזה יצלח לי)

היום הארגנתי מסיבת הפתעה לאחותי,למרות שהיה כמה פשלות היא הסתיימה באושר עילאי והכל יצא טעים!

אני כל כך תשושה ועייפה, אבל לפחות הנופים כאן מזכירים לי שאין כמו הטבע בחורף וזה חייך אותי מקצת ♡

 

 

 

 

 

              💮 GOOD NIGHT 💮