סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רה-ארגון

בלי צנזורות. עמוק מהבטן.
לפני 18 שנים. 20 במאי 2006 בשעה 19:27

כשחיבקת אותי חזק אמרת:
"את והוא נועדתם לקרות,
אני והיא נועדנו לקרות,
אבל בינתיים אני ואת קורים",
ולא הבנת שאני יודעת לחיות רק את ההווה.


כשסילסלתי עשן מהפה אמרת:
"זה הורג, עם הזמן,
הייתי שם,חוויתי".
ולא הבנת שאני יודעת לחיות רק את ההווה.


כשאחזת בשוט אמרת:
"בבוקר אני אתגעגע,
בבוקר את תגידי לי שאת עוד לא מוכנה"
ולא הבנת שאני יודעת לחיות רק את ההווה.


כשלא הצלחנו לנתק את הטלפון אמרת:
"זה מפתה,זו הגשמת הפנטזיה,
זה עוד יתממש,
זה רק ייקח עוד קצת זמן".
ולא ידעת שאני יודעת לחיות רק את ההווה.


הם לא יודעים.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י