סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רה-ארגון

בלי צנזורות. עמוק מהבטן.
לפני 17 שנים. 1 בדצמבר 2006 בשעה 8:59

אל מלא רחמים.
אלמלא האל מלא רחמים
היו הרחמים בעולם,ולא רק בו.

יהודה עמיחי

ולא, זה לא פוסט דכאוני.
רק משהו שצץ בי אחרי עיון בעיתון הבוקר.

ועוד משהו משל יהודה עמיחי:

אלהים מרחם על ילדי הגן,

פחות מזה על ילדי בית הספר.

ועל הגדולים לא ירחם עוד,

ישאירם לבדם.


מרחם על ילדי הגן?
לא לפי העיתון שלי.

הייתי כאן - אלוהים מרחם וסולח
לילדים וטיפשים.
שבת שלום לך.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י