אף פעם לא ידענו איך הדברים יזרמו, אמרנו שניתן לרגש לשחק, אבל, בעניין הלבוש, אני הייתי מחליט מה היא תלבש במפגש בינינו פעם ב..., כמובן שהיא מציגה לי ואני מאשר.
אז ערב לפני, היא שולחת לי תמונות של הבגדים והלבשה תחתונה שלה, החלטתי, קובעים שעה ומיקום, תמיד לפני שמגיעים לעניינים, אנחנו יושבים לנו במקום נידח לאכול ולהנות מיין/בירה/קוקטייל טוב ומדברים.
שעה לפני שאני מגיע לאסוף אותה, היא שולחת לי הודעה:
"תגיע למקום, היום אגיע לבד"
אני אדם שאכפת לו ובד"כ ישר שואל "הכל בסדר?למה?", אבל אני כל כך סומך עליה שרשמתי לה "אין בעיה"
שעה 20:50 - אוהב תמיד להקדים, מחכה לה בחניה. שעה 21:00 היא מגיעה, היא חונה מספר חניות אחריי, אני יוצא וממתין בקוצר רוח ומחורמן רק מהמחשבה שעכשיו אראה אותה.
טורקת את הדלת, ומתהלכת לכיווני בחיוך ערמומי של: "לא לבשתי את מה שרצית".
התגובה הראשונה שלי הייתה אמורה להיות "למה לא לבשת מה שבחרתי?", אך אמרתי:"את מאוד יפה" והתחבקנו למשך 3 דקות.
יושבים, אוכלים, שותים, מחייכים, מדברים ללא הפסקה, מבטים של לטרוף אחת את השני במקום, נגיעות פה ושם.
הדמיון שלי עובד שעות נוספות, חיצוני כבר ראיתי מה היא לבשה, מסקרן אותי מה יש מתחת, בא לי לזרוק את כל מה שיש על השולחן, לתפוס אותה חזק, להושיב אותה על השולחן, לתפוס אותה בצוואר ולקרוע לה את השמלה.
מסיימים לאכול, היא יוצאת לפניי, אוהב את זה שהשמלה צמודה, התחת בולט ומפקיר את סוג התחתון שלה.
מגיעים למקום, יושבים קצת שותים, מדברים, קרובים מתמיד, מניחה עליי את הראש, מחבק אותה, שואל:
"למה החלטת בסוף ללבוש מה שבא לך?"
עונה:
"ככה"
אני: "את יודעת, ילדה שלא מקשיבה, נענשת"
היא:"מחכה לך"
יושבת על המיטה, מגיע לכיוונה, תופס לה את הצוואר מרים לה את הראש שתסתכל לי בעיניים
מוריד ממנה את השמלה, תוך כדי היא מורידה לי את המכנס.
מסובב אותה ושם אותה על 4 , הולך לתיק ושולף את השוט, אחד חזק לשמאל, אחד חזק לימין, וללא שום התראה מכניס את הזין לתחת, צועקת ונהנת יחד, השוט מלטף את הגב, אוך אני כל כך נהנה להיות לך בתחת.
מרים אותה, מצמיד אותה לפינה ולוחש:"ילדה רעה עומדת בפינה"
מוריד אותה ודוחף את הזין לתוך הפה שלה, מזין לה את הפרצוף היפה הזה, תוך כדי מלטף לה את הפנים, מרים אותה, ומיד דוחף 3 אצבעות לכוס הרטוב, נושך את הפטמות הזקופות, שרק מחכות לטיפול.
מזדיינים ונהנים מכל דקה, רוצים שהזמן יעמוד. אך זהו עולם קשה ומיגע, הזמן תם, והגיע הזמן לחזור למקורות שלנו.
