איש.

תודה לך על ערב מדהים ומלא בטירוף...אם הקירות יכלו לדבר...במקרה שלנו טוב שהם לא:)

Just as you take my hand
Just as you write my number down
Just as the drinks arrive
Just as they play your favourite song
As your bad day disappears
...No longer wound up like a spring

"כיצד יוכיח אדם אחד את שליטתו על אדם אחר, וינסטון?"

וינסטון הירהר. "על ידי כך שיגרום לו סבל" אמר.

"בדיוק כך, על-ידי שיגרום לו סבל. אין די בצייתנות. אם אינו סובל, איך תוכל להיות בטוח שהוא מציית לרצונך, ולא לרצונו שלו? שליטה משמעותה גרימת כאב והשפלה.

שליטה משמעה לקרוע לגזרים מוחות של בני אדם ולשוב ולאחותם בצורות חדשות על פי בחירתך."

- ג'ורג' אורוול
{ מתוך הספר "1984" }

אזהרה: עלול להעלות גיחוך/ חיוך מלא ובטוח מדבק.

לזיכויים יש לפנות אליי לפרטי...

ללא ספק אחת השיחות טינדר מהיותר משעשעות שהיו לי...ושיהיה שבוע טוב :)

אז התכתבנו דרך איזה אפליקציית הכרויות...

אהבתי את התמונות שלך והיה לך חיוך שובב שפשוט הדליק אותי, הצגתי את עצמי ואת הצגת את עצמך, שיחת נתונים יבשה מהסוג המשעמם ואז....

היא: "יש לך אולי משהו לעשן?"

אני: "את האמת שהבאתי אתמול משהו מטורףףף אז אם את בעניין את מוזמנת להצטרף"

היא: "תודה על ההזמנה, אני אשמח"

לרוב אני לא מתרגש מהשיחות האלה ומייחס להם חשיבות בהתאם, בהרבה מהמקרים כל עולם ההיכרויות הוירטואלי מורכב ברובו מ"אוננות מקלדת", הבטחות, התחיבויות והסכמות שוות ערך לקליפת השום(לא רוצה להישמע ממורמר...רק אומר:).

אז הנה עברו כמה שעות מאז שדיברנו ופתאום הודעה "אז אני יודעת שדיברנו ורציתי לדעת אם בא לך שאני אקפוץ עוד מעט", שתיקה....מחשבות...."כן בטח אין לי תוכניות, תבואי בכיף".

קבענו להיפגש בסביבות שמונה בערב...החלטתי להעסיק את עצמי והתחלתי לסדר קצת את הבית, לטאטא מסביב לרהיטים(למה להזיז ולעשות בלאגן כשאפשר לנקות מסביב, קצת כלים קצת כיור וקצת מפיץ ריח והבית נקי.

רבע לתשע מקבל ממך הודעה....

היא: "תקשיב אני מצטערת אבל משהו קרה, זה הבן שלי, הוא לא חש בטוב ואני צריכה להישאר לדאוג לו"

אני: "אני מבין(או שיותר נכון לא איכפת לי) ברור שאת צריכה להישאר איתו, לא נורא אז ביום אחר".

"אני חרמן בטירוף, מה אני עושה עם זה עכשיו?", מחליט לשלוח הודעה ליזיזה לשאול אם בא לה להיפגש קצת , מזמינה אותי לדרינק אצלה , מגיע, מזדיינים, מתלבש והולך..איט איז וואט איט איז.

למחרת בערב חוזר מהעבודה, שולח לגברת הודעה..."אז מה בתוכניות היום, פנויה להיפגש לאיזה קטנה?" לא עובר הרבה זמן והודעה ממך "את האמת שרצית לשלוח לך הודעה אני באזור אז אם בא לך בכיף :)"

קובעים להיפגש, נכנס להתקלח, מתנקה טוב טוב, יוצא מעביר עוד איזה וייש קטן על הבית ואני מוכן, "אני פה למטה אתה רוצה לרדת לפתוח לי?"

יורד למטה והלב פועם, מנסה לשחק אותה קול, נמנע מלשדר חוסר ביטחון, עם הזמן למדתי להסתיר את חוסר הביטחון ולשדר בדיוק ההפך, רוגע וביטחון.

הדלת נפתחת, את עומדת מולי ומחייכת, מחייך בחזרה ומזמין אותך להיכנס...וואו איך שאת סקסית, את יותר סקסית במציאות מאשר בתמונות ויש לך מבטא אירופאי....אני מת על המבטא שלך.

נכנסים לדירה והכלב לא מפסיק לקפוץ ולנסות ללקק אותך, תמיד בשלב הזה מעניינת אותי הדינמיקה של הכלב שלי איתה, היא מתיישבת על הרצפה ומתחילה לשחק איתו כאילו אתם מכירים שנים, בפנים קצת מתרשם, אני אוהב את זה אם יש משהו שקשה לי איתו זה שמישהי מבקשת ממני לנעול את הכלב. פעם אחת סילקתי מישהי מהבית רק כי היא הייתה עויינת לכלב שלי, כל אחד והתסביכים שלו נכון? :)

מתיישבים בספה, אני רואה שאת מתוחה מהסיטואציה ומנסה להציע לך משהו לשתות בכדיי להפיג קצת את המתח

"תרצי אולי משהו לשתות?"

"יין,וודקה וויסקי?"

"אני אשמח לכוס מים אני לא שותה אלכוהול"

מתבאס קצת מבפנים, רציתי לשתות...רק לא לבד.

"אז אולי איזה משהו חם? קפה?תה?"

"אני אשמח לתה אם אפשר"

מרתיח קומקום, יש לי במטבח מלא חליטות ותבלינים אני מת על זה....מצבור של תבילינים מטיולים בחיי שלכל אחד יש את הסיפור שלו(אבל זה סיפור אחר).

אוסף איזה קומץ של כוכבי אניס ואיזה מקל קינמון, מים חמים וקצת דבש עושה את העבודה...מתיישב בספה ומתחיל לגלגל, את מתחילה לדבר, את מתחילה לספר לי על החיים והילדים שלך, באופן מוזר אני סקרן לשמוע ולא רק עושה את עצמי.

והנה עוברת לה כבר שעה, שותים תה ומעשנים ג'ויינט אחרי ג'ויינט, באת לבושה שכבות של בגדים, יש לך אפודה אפורה וכבדה כמו שיריון מגן, לא באמת באת למשוך אש, מהלבוש שלך אני מבין שאני .רצית שהיה מרוכז והסתכל לך בפנים :)

רואה שאת מרגישה כבר יותר בנוח מהצורה שבה את יושבת על הספה, את מותחת רגליים לכיווני, מניחה אותם עליי ואני רואה את זה כאור ירוק לפעול, את מסתכלת לי בעיניים ואני בוהה בחזרה, לא מוריד מבט, מתקרב לכיוון שפתייך לאט לאט, מנסה לנשקך......בבום מקבל ברקקקקקס.

מה קורה פה? הרי אני מרגיש שאת רוצה, יכול להיות שאני לא קורא נכון את הסיטואציה? לוקח אחורה ונותן לך ספייס...אני מרגיש שאת משחקת איתי, אני מרגיש שאת לא באת להיות טרף קל, אוסף את האגו שלי ומהרצפה עוברת לה עוד שעה ואני מרגיש שרגלייך מתחככות בי, משהו בך משדר לי לנסות שוב את מזלי, מתקרב שוב ושוב סירוב!

לוקח אחורה מתחיל להרגיש מתוסכל, מה קורה פה???

השעה כבר עשרה לאחת ואנחנו אחרי כמות נכבדת של ג'ויינטים (היא מעשנת בקצב הסמבה) אומר לעצמי אוקיי היה נחמד, אז היא רק קפצה לעשן לי את הוויד ואולי חיפשה שיחה טובה ולא יותר....פאק איט, אז זיון כבר לא יהיה פה אבל עדיין היה ערב נחמד ואווירה טובה. מיציתי את הערב..

אני: "אני חושב שנסיים להיום, היה לי נחמד לשבת ודבר ולהכיר אבל אני גמור מעייפות וקם בבוקר מוקדם אז..."  

היא: "הצוואר שלי הורג אותי בימים האחרונים, אני יודעת שכבר מאוחר אבל תגיד..בא לך אולי לעשות לי קצת מאסג'? "

אני: " ........."

https://media.giphy.com/media/f4YHfVZZunZUQ/giphy.gif

החשק לכתוב....

והנה הגיעה השעה, פתאום המון דברים ומחשבות מתכנסים לתוכי ועולה מין צורך עז להקיא את הכל על הדף או יותר נכון בדפדפן :)

נרשמתי לכלוב משהו כמו שנה...לא יצא לי יותר מידיי להיפגש עם נשות הכלוב וגם לא פתחתי בהרבה שיחות, עם אלו שכן דיברתי היו כמה נחמדות שעד היום אני זוכר לחיוב, נתנו טיפים ודגשים...

לדוגמא בהתחלה לא ידעתי שדיסקרטי זה אומר שהאשה נשואה או במערכת יחסים ואף ציינתי את זה בפרופיל איזה 3-4 פעמיים מבלי לייחס לזה בכלל חשיבות, לאט לאט ככול שהזמן עבר וקראתי יותר ויותר מהבלוגים כאן הבנתי יותר את הז'רגון, ליטשתי את הפרופיל והתחלתי להתעמק יותר ויותר בדברים שמסקרנים אותי בתוך המיקרוקוסמוס הזה שנקרא הכלוב.

בהתחלה ניסיתי לפלרטט קצת עם נשות הכלוב ולשלוח הודעות, אבל בינינו לא קרה יותר מידי, לפעמים יצא/תי ונילי מידיי, ירוק וחסר ניסיון, הצמדתי לפרופיל תואר של (שולט) כשבפועל לא אין לי שום תעודה או הסמכה בנושא...זה הציק לי, הרי זהו רק תואר אבל לשים את זה עדיין הרגיש לי כמו לכתוב צ'ק בלי כיסוי, אז הורדתי אותו והבטחתי לעצמי שמעכשיו את הטייטלים אני אשמור אצלי במגירה.

"מחפש שותפה לפשע" ציינתי בהודעה, שוחחתי והכרתי ותמיד ניסיתי להיות מנומס ומכובד...זה כמו לגשת למשרה ללא ניסיון מקדים, אתה יודע ומכיר את התחום אבל חסרה "פרקטיקה"/"וותק"....

הדבר הנכון היה לשקר בקורות החיים ובמקום זה בחרתי בשקיפות מלאה חח..לאט לאט הפסקתי עם ההתכתביות וחזרתי לצללים, אולי פחות פעיל אבל ישנו, כאן, עובר על הבלוגים של חלקכם, קורא ונהנה מהתוכן המדהים שחלקכם משתפים נהנה ומסוקרן רק יותר ויותר...(חייב להודות שהיו פה כמה פוסטים שגרמו לזיקפה רצינית ביותר:)

אה כן...בנוגע לניסיון, כמה הייתי תמים ולא ידעתי...שכל מה שחיפשתי מחכה לי בדיוק מעבר לפינה.

כנראה שככה זה בחיים, "כשהתלמיד מוכן המורה מגיע".

חזרתי לביקור...

העבודה פחות.

[לך ותסביר את זה לגרמנים]