סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נשלטת שונה

לפני 6 שנים. 1 בדצמבר 2017 בשעה 23:33


יש לך הודעה חדשה,
שלום , נעים שמי יאיר
והתסריט הידוע מראש מתחיל ..
מאיפה את? בת כמה? לומדת? עובדת?
אותן שאלות, אותו שיט מחדש,
את משתדלת לענות לו בצורה שנונה ונחמדה, עונה לשביעות רצונו של הבחור,
מאיפה אתה? בן כמה? עובד? לומד?
השאלה החדשה שהשתנתה היא, נשוי? גרוש? ילדים?
כי היום אי אפשר באמת לדעת, וגם שאת מקבלת תשובה אני עדיין לא כל כך בטוחה שמדובר באמת,
אבל זה כבר לא הנושא המדובר.
והבחור מרשים בכל הפרמטרים
ולסיום מנסה גם לצחיק עם איזו בדיחה, ואת רושמת לו קצת"חחחח"
בכל זאת ניסה,
ומה את מחפשת שואל הבחור, ולכי תסבירי לו
שאת באמת מחפשת קשר ולבנות משהו עם משמעות
ושבאמת אכפת לי מי הבן אדם ולא רכושו,
כי מזמן איבדת טעם בכל אותם אלו שקונים לך
ולוקחים אותך אבל בתוכם הם ריקים מכל,
וששליטה אמיתית אצל בחורה מסובכת כמוני מגיעה באמת מתוך אמון מלא בבן אדם ולשם כך נדרש אופי מסוים ולא רכוש!

אז אני אומרת בנימוס שאני מחפשת זוגויות ,
והפלא ופלא, הבחור מחפש גם זוגיות וקשר וממש תכף גם תצא טבעת דרך הצאט,
ואני שכבר איבדתי את האמון כי הרי כולם יגידו לך את מה שאת רוצה לשמוע,

אך אני אומרת לעצמי שוב ושוב
שלא צריך לשלול כל כך מהר,
את בסהכ בת 25 ויאללה בוא נפגוש את הבחור ,
כי הרי מה יש לך להפסיד,
כעבור יומים, נפגשים באיזה בר בתל אביב ,
הבחור מחמיא על הריח הטוב
והתסריט הידוע מראש /פרק 2 מתחיל .
אני מזמינה לי כוס יין ואתה שולט שכמוך כבר מנסה לבחון את הגבולות ומנסה לבחור לי את היין, (זה לא באמת מצליח לך)
אנחנו יושבים ואתה מספר לי על העבודה החשובה על החיים שלך ועל ההשגים המטורפים שלך ועד כמה שקשה לחיות במדינה שגוזלת מאיתנו הכל,
ותספר לי על חברים שלך ועל כמה שאתה מוקף בסביבה שכולם נורא אוהבים אותך
ותספר לי על המשפחה שלך ואחיינים שלך ועל כמה שבא לך ביום מן הימים ילד משלך ,
ואני צוחקת ומגניבה מידי פעם שלוק מכוס יין
ובתוך תוכי מתחננת שהפעם יקרה משהו שונה,
ואתה מספר לי קצת על תקופת הצבא והטיול הגדול ולמה הלכת ללמוד דווקא כלכלה ומנהל עסקים
ושאתה שולט דומננטי ולא משחק משחקים,
ואתה באמת מנסה לכבוש אותי וזה מקסים והכל ,
אבל זה לא מרגש אותי, זה בנאלי , זה משמעם ,
והכל אותו דבר סרט נע,
ולכי תסבירי לו שאת באמת רוצה לבנות משהו,
אבל בזמן שהוא מדבר אני לא מקשיבה לו,
אני רואה את עייניו העצובות ואת הקמטים במצח של פנוי הכועסות,שיערו המבולגן
ואת החולצה המכופתרת עם סימני הקיפול של החנות שעדיין לא הספיקו להתיישר לפחות על הגוף.
וחבל לי, חבל שאי אפשר להתחיל את הכל הפוך,
שתיפתח אלי באמת ובלי מסכות שאלמד להכיר אותך באמת ולא את העטיפה, ומשם תבוא השליטה משם יגיע האמון.
אבל עד שזה יקרה, כנראה שיהיו עוד המון תסריטים,
ואותו סרט נע, היי בדיוק קיבלתי הודעה חדשה..