היכנסי כבר לבלוג וניסע

ירדתי לאילת אחרי כמעט חמישה חודשי מילואים,
גם בצפון, וגם בתוך עזה.
הגיע הזמן לנקות את הראש, לעכל, ואולי גם לחשב מחדש תוכניות לעתיד...

חזרתי להפסקה קצרה בבית הר געש שוצף שרוצה לפרוץ שוב ושוב...

דעי לך שלכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו,

אבל גם לכל נרעת ונרעת יש ניגון מיוחד משלה.

ההרמוניה שבין הרועה לנרעת מגלה ניגון גבוה יותר, חזק יותר.

המטה רועים הופך לחליל רועים.

כרי הדשא מתגלים.

הרועה יוריד ממנה את הצמר שמכביד עליה, יכה במטה כשהיא תתעה בדרך, ניגוני החליל ישתלבו עם נגינתה שלה.

את תמיד מצטדקת כדי להיות הילדה הטובה,

העמידה מול כוח, מפעימה אותך.

היד המכוונת, הישיבה על הברכיים.

אני אוהב את זה שאת מצטדקת, אני אוהב את זה שבסופו של דבר זה רק כלפי חוץ.

הרי אני ואת יודעים, את ילדה רעה בתכלס ועכשיו את מחכה לעונש....

מוח ופה.
אני נכנס לחדר היא מחכה שם עומדת,ידיים מאחורה, שמלה קצרה על הגוף שלה, מדגישה את הגוף שלה ובבד בבד גם משאירה מקום כדי להשתולל.
מוח:''את נראת יפהפיה עם הבגד הזה והעיניים הגדולות האלה שרוצות לחוות ולהרגיש''
אני צועד שני צעדים לכיוונה, אני נעצר שני סנטימטרים מהפנים שלה, בוחן את התגובה שלה לקרבה הזו.
השרירים של הידיים מתכווצים, היא מתאמצת שלא לגעת.
כף היד שלי מונחת על ראש שלה, חציה בעורף וחציה על לחי ימין.
''שלום אדוני'' אלו המילים הראשונות שהיא אומרת, היא כבר לא הצליחה להחזיק את הכל בבטן.
היד שלי לוחצת עליה כלפי מטה, היא מרפה את הברכיים ומתיישבת עליהם.
העיניים שלה מביטות עליי מלמטה.
מוח:'' אני מכיר את האישה הזו, עבר עליה הרבה..
אני אצטרך לשבור את המחסומים, הקירות שהיא בנתה..היא צריכה מישהו שיכיל אותה ואני יכול להכניס אותה אליי אבל כדי שהיא תוכל להכנס היא צריכה להיות חלק ממני ומה שחלק ממני הוא שלי, היא שלי...''
פה: ''על ארבע''
אני מסתובב סביבה, בוחן אותה.
היד שלי נוחתת על התחת שלה עולה למעלה במעלה הגב, אני צריך להרגיש אותה...
הגוף שלה באיטיות מתנועע קצת איתי, תנועות קטנות וכמעט לא מורגשות, אני לא יודע אם אפילו היא בעצמה מודעת אליהם..
היד שלי נוחתת בחוזקה על התחת שלה, היא קופאת לרגע, מיד אח''כ אני שומע אנחה קלה.
היד שלי חודרת מתחת לשמלה הקצרה, הגוף שלה חם ואפשר להרגיש בהבדל במקום שבו היתה היד שלי מספר רגעים לפני כן.
עוד פעם כף היד שלי נוחתת על אותו המקום, והאנחה לא מאחרת...
מוח: " להיות איתה קשה זה מה שהיא זקוקה לו יותר מכל ע''מ לשחרר.. את ההקשבה והאכפתיות שהיא צריכה באותה מידה היא תקבל בכוס הקפה שתבוא אח''כ אבל לפני כן היא צריכה לעבור מסע"
היד שלי מנחיתה עוד מכה באותו המקום.
פה: "מי האדון שלך?"
היא: ''אתה, אדוני'.'
פה: '' ומה את?''
היא:''אני השפחה שלך, אני שלך.''
היד שלי ממשיכה לטייל על הגוף שלה.
מוח: "אני אוהב את הגוף הזה, גוף שחווה דברים,
מושלם גם בחוסרי השלמות שבו"
פה:''תעמדי לכבוד האדון שלך,ילדה"
מוח'' היא אפילו לא קטנה ממני אבל עדיין בעניין הזה אני ''המבוגר האחראי'' "
היא נעמדת במהירות ואני מצמיד אותה לקיר שוב במרחק שני סנטימטרים הפה שלי נצמד לשפתיים שלה והיא כבר מנשקת במרץ, רוצה לקבל עוד, היא חיכתה לזה זמן רב..
היד שלי עולה במעלה הירכיים שלה, חופנת את התחת שלה ועוברת על קדימה, עדיין מטיילת מעל התחתון..
מוח:''היא רטובה"
פה: "התגעגעת לאדון שלך?"
היא מהנהנת, העיניים שלה פתוחות לרווחה.
המשך יבוא..אולי...