נרקומנית של מילים

זמן להרים כוסית ולחגוג...

שמלה שחורה 

חוטיני

והחיוך שלי...

אתה בא?

יודעת מה יפה לי...

יפה לי לחייך...

אבל הכי יפה לי אושר וביטחון...

ליבי כמו ספר פתוח...

עד סוף העולם 

הייתי הולכת איתך

קאי

יש כתמים

שלא יורדים

סלק

יין

ואתה

מהלב שלי

      שירי מיקה

*מה עושה עם הלב הזה שלי...

לבשתי לבן

בוא תטנף אותי

הכנתי עוגת גבינה

אלבש לבן על לבן...

 חיוך...

זר על הראש...

בעייתי להיות שלגיה 

שקופה

הכל רואים

רגשות.. סערות של הנפש...

מסתמנת בקלות

כחולים על הגוף

מדמיינת איך סכין 

עוברת לי על הגוף

וחותכת את השכבה הראשונה של העור

איך להבה של נר

שורפת את העור

מתענגת על העונג 

מהכאב הדמיוני

חופרת חופרת לעצמי

כמה שצריכה כאב

עד כדי פרוק

כמה שצריכה חיבוק

עטיפה

רצפה

רק חיבוק!

וכלום לא מעבר...

לא ישנה

כואבת

צמאה לדם 

להרגיע תמיינד

אם הייתי אחרת...

הכל היה אחרת...!

מחר הפנטזיה הזו 

נכנסת לתוך תיבת פנדורה.

בשבועות האחרונים

המפלצות שלי

יוצאות לרקוד...

משתוללות

חונקות אותי...