נרקומנית של מילים

כשהמוח שלי שומע מה שבא לו

מטורפתתתת

יודעת שלפעמים אני תמימה

יש המוןן כאב שקרים וצביעות בעולם

היא מספרת לי איך השקר התגלה ואני דומעת,קצת עליה,בעיקר על בעלה והילדים שלה שנפגעו מהשקר...

שואלת" איך עכשיו"?

"עכשיו דבש".

אולי לא הבינה שלא יאמין לה אף פעם..

למה לשקר?

למה להכאיב לאנשים שאוהבים?

שחשובים?למה לחיות בצביעות?

בעולם של "כאילו"...

עולם של טיוח ומציאות מדומה...

תקלפי מעלייך

לאט לאט

את העבר

את העצב

את הסבל

את הזכרונות

תקלפי

לאט לאט

עד שתישארי עירומה

תסתכלי שעה במראה

ואז תרוצי

ותלבשי הכל מחדש

לא בגלל שקר לך

לא בגלל שאת לא יפה

לא בגלל שלא נוח לך

רק בגלל

שאת לא יודעת לחיות

אחרת

איריס בוקר

לא חשבתי בחיים שאצטט שירים או משהו שלה.כי פגעה בי בלי שידעה.

היום במקום אחר

חזק יותר.

ומרשה לעצמי.

נסתרות דרכי אלוהים

בוחרת בי.

ואם אתמול לא נפלו השמים ..

אני יכולה הכל...

מתמודדת מול השדים שלי ואנצח....

אני בדרך הנכונה עבורי....

למרות הנפילות 

אני חזקה ....

היום גאה בי מאוד.

עניתי לאבא שלי

משהו שלא עשיתי לפני חצי שנה.

עניתי עם דמעות.אבל יצא.

"מה יצא ממך?"

"המון,תראה כמה אני מדהימה.."

הילדה שבי עקפה את כל תור הילדים,לקבל שערות סבתא..וקיבלה לפני כולם...

מימונה...

נראה לי מאומצת

לא דומה באופי ובמראה לאף אחד מהם

הכל בצביעות ועצבים.  

מתובל בגנים מרוקאיים...

תוהה איך חייתי בין בניינים דוחק מחנק

ועצבים רוב חיי...

מתארגנת לחזור לשקט שבניתי לי...

החיים מלאים 

ובתוכם הרבה כאב

עצב צביעות ודמעות

וחיוך...

את הכל תקברי עמוק וחזק

ותחייכי חזק מהלב האוהב שלך

את החלטת

לקבור את הצביעות והשקרים עמוק באדמה

בדמעות של חג

תחייכי

כי לפעמים 

• אין ברירה...

בניינים בניינים...

ורעששש...

מחר מימונה...

בא לי מופלטה...