ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נרקומנית של מילים

כותבת בשבילי
כותבת את עצמי...
לפני חודש. 14 באוקטובר 2024 בשעה 14:03

כמו נגיפים אנחנו עוטים מסכות,

אנחנו מסווים את עצמנו 

להסתרת החלקים שאנחנו לא רוצים שיראו.

אנחנו מקרינים ביטחון כשאנחנו חסרי ביטחון.

קשיחות כשאנחנו פגיעים,

ורוגע כשחיינו יוצאים משליטה.

ההבדל הוא שמנגנוני ההגנה האלה 

לא תמיד משרתים אותנו.

מה שאנחנו עושים להקל על עצמנו

מקשה על האחרים להתקרב.

כמה שמפחיד להוריד את חומות ההגנה,

התמורות מדברות בעד עצמן.

כי בסופו של דבר

האדם היחיד ששווה להיות,

הוא מי שאתם.

לפני חודש. 13 באוקטובר 2024 בשעה 9:25

 

 

"הרבה כאבים בגוף 

הרבה כאבים בלב

כלום לא עצוב הכל כרגיל...."

 

 

 

מרגישה,לא מרגישה

כיפור מוזר

של מלא מחשבות

 

רוצה ,לא רוצה

להרגיש

לפני חודש. 6 באוקטובר 2024 בשעה 16:37

קטע מופלא של פבלו נרודה על כוח החיים שצריך להחיות אותו שוב ושוב על מנת שהאדם לא יגווע בעודו בחיים.

 

 

אט אט גווע / פבלו נרודה (מתרגם לא ידוע)

אט אט גווע
מי שלא נוסע
מי שלא קורא
מי שלא שומע מוסיקה
מי שלא מוצא את החן בתוך עצמו

אט אט גווע
זה שהורס את האהבה לעצמו
זה שדוחה עזרה מושטת

אט אט גווע
זה שמשועבד להרגלים
החוזר יום יום על אותם מסלולים

אט אט גווע
זה שלא מחליף את המותג
שלא מחליף את צבע הלבוש
שלא משוחח עם מי שהוא לא מכיר

אט אט גווע
זה שמתחמק ממערבולת החושים
המונע מעצמו תשוקות
המחזירות את הברק לעיניים
ומשקמות את הלב ההרוס.

אט אט גווע
זה שלא מסובב את ההגה
כאשר הוא לא מאושר בעבודתו
ממעשיו מאהבתו

אט אט גווע
זה שלא מסכן את הוודאי
או הלא וודאי
בכדי ללכת אחרי החלום

אט אט גווע
זה שלא מרשה לעצמו
אפילו פעם בחיים
לברוח מהעצות הטובות.

חיה היום
סכן היום
עשה היום
עשה מיד
אל תסכים לגווע לאט
הסר את המכשולים
אל תסרב לאושר

 

לפני חודש. 5 באוקטובר 2024 בשעה 7:02

לפעמים בלי מילים מיותרות

שיר מדבר אותך...



לא מוצא עכשיו את האור
מחפש אותו בנרות
משוטט בכל האזור
מנקודה לנקודה

כמו תקליט שרוט וישן
כמו אביר על סוס לבן
הולך באפס מעשה
הכל מעצמו יעשה

ונדמה שזה טוב
ככה, וצריך לאהוב
ונדמה שזה קרוב
משהו קטן וטוב

לא תוכל אותו לאחוז
אם תחפש אותו תאבד
בן אדם צריך לעבור
מנקודה לנקודה

עמוק בלב האפלה
משהו בא והולך
האושר על העצב נישא
בצער ובאושר שוכב

ונדמה שזה טוב...

לא מוצא עכשיו את האור
מחפש אותו בנרות
משוטט בכל האזור
מנקודה לנקודה

ונדמה שזה טוב...

 

 

 

 

 

 

 

לפני חודש. 4 באוקטובר 2024 בשעה 7:46

לכל אחד מגיע

שמישהו יאהב אותו

בדיוק כפי שהוא

ללא בגדים

ללא איפור

נקי

פשוט

לכל אחד מגיע

מבט אחד של רוך

ואחד של הבנה

שיחכו לו יפה יפה בצד

לזמנים של בילבול ואי ודאות

לכל אחד מגיע

שיסלחו לו

על כמה חטאים קטנטנים

אולי גם על אחד שמנמן

 

 

איה רוזנווסר רבין

לפני חודש. 30 בספטמבר 2024 בשעה 18:27

 

 

הכי יפה

כשאת מחייכת למרות שכואב:)

 

 

 

לפני חודש. 30 בספטמבר 2024 בשעה 4:31




יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי
המילים שבחרתי אינן הטובות מכולן
עמוקים מיני ים הסודות שאינם מובנים לי
שאולי לא אבין, לא אבין לעולם

לא בכל הדרכים שרציתי ללכת הלכתי
בדרכים שהלכתי טעיתי ודאי לא פעם אחת
ועצבות מהלה כל שמחה, כל שמחה ששמחתי
כמו ביקשתי דבר, דבר שאבד

חלומות שחלמתי והם מקיצים בי עדיין
שבריהם בעיני נשטפים מפני בדמעה
ולילות יסורים לא ספורים שהטבעתי ביין
כאובד בדרכי, בדרכי הרעה

אך בכל הדרכים מעולם לא אבדה לי דרכנו
וגם אם לפעמים סערו מסביב הרוחות
ואהבתי אותך והיה לנו טוב, טוב עד גדותינו
והיה לנו רע ואהבתי אותך 

 

 

 

לפני חודש. 29 בספטמבר 2024 בשעה 6:45

 

 

 

זה שאת לא דורשת הרבה

לא אומר שמגיע לך את המינימום!!

לפני חודשיים. 25 בספטמבר 2024 בשעה 17:14

תמיד ברגעי חולשה

הנחה אותי המשפט:

 

מלימון נכין לימונדה

 

ותמיד הצלחתי לרדת במשקל כשהיה גבר בשטח

אחרי 4 שנים שאין...

פחות 5 קילו

והוכחתי לעצמי

שאלופה💪

(לא נורא אם לקחתי שולטת שמאתגרת אותי נכון?)

 

ובעיקר מדוייקת לעצמי

עבורי.

 

 שמעתי בעבר שנשלטות הן נשים חזקות.

 

 

לפני חודשיים. 18 בספטמבר 2024 בשעה 16:25

 

 

 

 

 

 

כל מה שצריך

זה מישהו שיהיה בית...