סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נרקומנית של מילים

כותבת בשבילי
כותבת את עצמי...
לפני 3 שנים. 3 בדצמבר 2020 בשעה 5:23

תמיד לחייך!

גם כשכואב...

ורק האמיתיים ידעו מה קורה בפנים.

כשתמיד מחייכים זה מעצבן אחרים.

בדוק!

 

כבר שאלו אותי איך זה שמחייכת  בסוף יום קשה?..

 

מחייכתתת

חמישי שמחחח...

 

 

לפני 3 שנים. 2 בדצמבר 2020 בשעה 5:19

אוהבת לחקור את הכאב שלי..

אתמול קיבלתי מכה חזקה

הופתעתי שלא כאב..

יש פעמים שלא מרגישה כאב

הכאב ממנו לפעמים שובר אותי..

הכל תלוי מה מרגישה באותו רגע

אני מול הכאב..

 

 

 

לפני 3 שנים. 1 בדצמבר 2020 בשעה 14:38

-״אדוני היה לי יום קשה״..

- ״יום קשה״? שאל..

-״כןןן, מפורקת וכואב לי הגוף.״

״יופי , מחכה לך ספורט

והוא מתפוצץ  מצחוק בבית..

 

😡😡😡😡.

@&@@@

טוב  שלא שומע את המחשבות שלי...

לפני 3 שנים. 1 בדצמבר 2020 בשעה 5:20

 

נתקלתי בשיר במקרה

ועלה לי זיכרון..

(מכירים ששומעים שיר או ריח עולה באויר וזיכרון עולה?..)

אני... דלוקה עליו ... היה אומר לי שלום , והלב היה דופק,

הוא על אופנוע,מוריד קסדה אומר לי שלום, ואני כמעט לא נושמת..

היום זה מעלה חיוך על תקופה

היום הלב שייך לאחר..

היום הלב שלי שמח..

ושלם..

לפני 3 שנים. 30 בנובמבר 2020 בשעה 5:14

כשאני רוצה משהו

אני משיגה❣️😈

 

נזכרתי...

לפני 4 שנים. 22 בנובמבר 2020 בשעה 16:48

איזה מזל שלא רואים אותי רצה...

ככה בדיוק...

 

 

 

לפני 4 שנים. 22 בנובמבר 2020 בשעה 4:58

אחרי לילה בלי הרבה שינה

ומריבות עם הפוך...

בא לי להשאר במיטה...

קמתי עם כאילו חיוך לעוד יום...

שמה מסכת חיוך..

גם ככה כולם עוטים מסכות

ולא מתנהגים כעצמם.

לפני 4 שנים. 19 בנובמבר 2020 בשעה 16:54

חיה..

בטח הייתי זאבה לבנה 

שהולכת תמיד אחרי האלפא..

מעריצה וסוגדת...

 

או למעשה -פרפר כחול כזה נדיר

שאחרי יום מת..

לפני 4 שנים. 17 בנובמבר 2020 בשעה 14:32

״אהיה לי אש מאנשים קרים״...

 

איך אנשים משתנים והופכים כאלה?

איך? לא מבינה

לפני 4 שנים. 17 בנובמבר 2020 בשעה 5:46

 

גמר אותי המזרחית הזה על הבוקר...

רומנטית על הבוקר...