לפני 7 שנים. 28 באוקטובר 2017 בשעה 15:17
בסוף,
אתה מת
בזרועותייך
בסוף,
אתה מת
בזרועותייך
שִׁירָה הִיא
קַבַּייִם לְעוֹלָם
פָּצוּעַ
השנה אני ציפור נודדת
לא יושבת במרפסת של אף אחד
קונכיה
שבליבה פועם ים
ככה אני
אני מתקשה להיזכר
בצבע עיניו
המגע שלך גורם לי להבין את העולם
אם תרוץ אליי כולך געגועים,
אני שלך
אתה פוגש מישהו,
ושוכח
ענווה היא ניצן
אהבה מדממת
חמלה היא פרי
הבחירות שלי בגברים לעולם מביאות אותי אל סף דלתו של האדס