|
|
|
שלדים בארון מחברת זכרונות
לרשום את כל המעידות שלך.
אני חזק מעבר לקנאה ותחרות
גם אני קראתי לחושך חבר אפור.
זה הקפה החמישי הלילה גם לילה לפעמים לבן. חושבת שעזבת אבל אני זה שפתחתי לך את הדלת
צירים חורקים דלת מסתובבת מלון זול בדרך צדדית שם אני הכי מרגיש בבית
כן ילדה אני אוהב את החושך הזה
כי כאן האור הכי ברור
אני אנוכי אני אנוכי ואוהב את עצמי
רק ככה אוכל לקבל ממך את שפלות מבטך את אהבתך...
מסרק שבור בחדר חשוך מנורה אדומה ומיטת ברזל עבה
מה נותר תגידי לי חתולה ?הרי הגשמתי לך הכל.
את האביר השחור שביקשת לפגוש כבר הבנת שנגעת בו
לא אבירים לא נשארים הם דוקרים בתער חד לא מורגש בהתחלה ועם הזמן לב הנדקר מדמם מילים משפטי אהבה עתיקים על מה שנמצא מעבר לפחדים ולכל ההרגלים
הישר הברור המוכר והוניל כולם שייכים לעולם הישן כבר עברנו שם בימי החורבן
הגשמתי לך הכל ילדה וגם שחררתי
את חייבת להבין אבירים נודדים כי הנפש התלבשה באלף נשים
אני משחרר אותה מתיר אותה לאט מהקשרים יודע שנתתי בך סימנים שהגיעו עד הלב שלה ..
אני מרשה לך להכיר בחורים בגיל שלך אולי יתפתח משהו אבל את כל הזמן חוזרת ממש כמו בומרנג, אני לא זוכר שהשארתי איזה קשר בטעות
הערב שוב הודעה הלו הלו מה איתי? מה אתה לא רוצה לראות אותי ?
אז באתי ורציתי לראות אותך מתחננת על 4 וכך היה מתחננת לבלוע כל טיפה
לקח לי זמן להתרצות אז הבטחת שתהיי ילדה טובה
אהבתי שבסוף אמרת תודה דאדי אני ינקה לך עוד
שסיימת נשארה טיפה על התחתון שלי אז
הענשתי אותך וכל סטירה ששמעתי קול הפכה למכה יותר חזקה
עד ששתקת ואמרת אני אוהבת אותך מלך
אני מנהל
אני תמיד צריך להגיד לאנשים מה לעשות ולהכוין אותם למשימות
וגם לי יש מנהל ..
שלשום הגיע מנהלת חדשה להחליף את המנהל שלי
בחורה גבוה חזה בינוני שטנית חולצת רשת עיניים ירוקות עקבים וקולר עדיין כזה
חשבתי לעצמי אך נשלטת יכולה להיות מנהלת ובאותה נשימה מבטינו הצתלבו והיא השפילה מבט לריצפה כאילו קוראת אותי
אם היא היתה יודעת מה עומד מולה נראה לי היתה נופלת במקום
טוב אם יהיה התפתחות נדווח לכם
מה את מבקשת עלמה ו ועל מה?
לפעמים אני מעריץ את האומץ שלך
להיות פשוט להיות את האבודה הזאת
שנותנת לי לרכב עליך אל הלא נודע של
הביחד שלנו.
אהבה, אכזבה, כאב, ושלמות,
את אוהבת את הכל כמו יצירת אומנות
אני שם רק מתחיל,איפה שהשכל נגמר
אני זורק כל שכל ישר של פמניזם הרסני,
שהורס חלקות שולטים מתלמדים שקופאים במקום ולא למדו את רזי המכה.
לא יבינו אותי בני תמותה רגילים שלא מבינים רפואה וכאבים
בנבכי הנפש מדובר
נפש אישה וגוף מנומר
אני יכול לספר לכם על המפגשים
על החשמל על סאבית בדם שלימדה אותי לקשור אותה ללא יכולת תזוזה ולהקשיב גם לקשרי הלב שלה
על הצלפות וצרחות ועל כל מיני מילים ברוסית
על קריעות גרון
על בליעות ונקיונות
על משימות ועונשים
הרחבות חורים
אביזרים ותכשירים
על חוכמת אישה ונחש
על ההתמסרות שלה לכל בקשה שלי
ועל אהבה טוטאלית
אבל מעדיף לא לספר עדיף ישר וידאו :)
מי בעד ?
דפקתי על אבזם צווארך.
ירדתי לגני לראות היש אחת המסוגלת לקבל את האש?אש האהבתי
בערה בי תשוקתי,האם גם תשוקתך?
הרי ידעת שאת יוצרת אותי נותנת מקום לאריה שבי לשאוג בכל הכוח
לכתוב שירים ,מילים שאובות ממעמקי תהום
תהומות הלב שלך
אני רוצה אותך באה שותקת מקבלת יסורים באהבה
יסורי תיקון אישה
זונה קריה נאמנה
ראיתי אותה עוברת מולי יש לה קולר עבה ואבזם כמו בדלתות מתקופת הרנסאנס.
מבטינו הצטלבו במבט חודר שנינו הסתובבנו ממשיכים להחזיק מבט
לא יכולנו לותר כאלו יש מגנט
מיוחד שמסמן ומדביק אותנו אחד לשניה.
היה לי את האומץ לשאול אותך אם את בעיניין.
וישר ענית מה לא רואים?
בקשתי ממך טלפון וישר נתת בהתמסרות
בערב שהיתקשרתי דברנו ואמרת אני מקווה שאין לך גבולות כי את הגבול שלי אני לא מכירה ועניתי לך ישר אצלי יהיו לך גבולות ברורים
ואת צחקת
המשך יום טוב
