הכל פיקציה

אז מה שקרה זה שב 1/3/10 השכנים מלמטה עברו דירה ומאז אני בלי אינטרנט.
בגלל זה לא פרסמתי את הפוסט שכתבתי באותו יום אז הרי הוא משתחרר ממני:

איך אני יכול להביע את עצמי כשאין שום עצמי להביע?

יש קואן מפורסם על על הנזיר ששואל את ג'ושו, האם לכלב יש טבע בודהה? וג'ושו עונה לו : מו .
(מו אפשר לתרגם למשהו כמו ריק, אין או אין מוחלט)

זה הזכיר לי את התקופה לפני כמה שנים שהייתי מתרגל יוגה ומנסה למצוא גישורים בין החיפוש הרוחני שלי לראש המלולכך.
ודווקא מצאתי המון חיבורים כאלו, בסגפנות, בהשתוות הנפש, בטשטוש הטוב והרע ועוד מליון דברים.
אבל מה שנחמד לי זה שאיבדתי עיניין בשאלות האלו בזמן האחרון. אולי זה קשור לזאזן, אולי זה קשור ליתושה שלי שלימדה אותי קבלה רדיקלית יותר טוב מכל המורים, אבל אני כבר לא מוצא עיניין בשאלות האלו. הקונפליקט הזה יותר משהוא אולי הוא סוג של התפוגג.
כאילו הוא הפך לסוג השאלות (הפילוסופיות) המיותרות. כמו לשאול האם לכלב יש טבע בודהה.

חיפוש רוחני וסטיה מינית יכולים להיות קשורים יכולים להיות לא קשורים- לא יודע.
כרגע נחמד לי לא לשאול. נראה לי עדיף פשוט לסטות מינית ולחפש רוח.

הכי הרבה הארות יש לי בשירותים ובאוטובוסים, דווקא זה הגיוני יש במקומות האלו זמן למחשבות לרוץ חופשי ובדרך כלל גם איזה ספר טוב בהישג יד.
שמתי לב היום שוב שהאנשים הכי מאושרים הם אלו שלא שמים זין מה שחושבים עליהם. זאת הארה נורא טריוויאלית כמובן אבל גם מאוד חמקמקה וטריקית. הם אנשים מאוד מיוחדים בעינים שלי ויש להם פינה מיוחדת אצלי.



__--_*-_*****------____-------******---_____******-------_______-------*******_____**-__----_--_-----_____----___-*********