לפני 14 שנים. 23 באפריל 2010 בשעה 16:55
לכבוד הסוף שהתקרב אתמול בעוד שנה,
פינקתי את עצמי ביואל הופמן האחרון, בתרגום החדש לאלן ווטס ובטולה.
אז זה מה שהולך להיות.
"אי אפשר לקרוא שם לאישה מפני שהאפס בולע הכל
אל תוכו והאחד מכיל את הכל אם כי, במובנים
אחרים, חלקיים מאוד, שמה אולי שולמית.
שוטר או שניים עוברים ברחוב ורגליהם עכשו על
פניו של המישור הדמיוני שעליו ראשו של האיש."
י. הופמן/ מצבי רוח