סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל פיקציה

לא מעניין
לפני 14 שנים. 3 במאי 2010 בשעה 19:33

&feature=related

שי גולדן אמר בדוקו שהיה בערוץ 10 על דיכאון משהו על הקלישאה הנכונה שסוד ההצלחה הוא אמונה בעצמך.
למעשה מה שהוא אמר זה שהסוד שלו הוא לעבוד קשה על להאמין בעצמו.
נדמה לי שאני יודע על מה הוא מדבר.
וזה לא שאני סובל מדכאון, לפעמים אני אפילו נהנה ממנו, באמת זאת לא הבעיה שלי, משברי האמונה יותר מציקים לי.

ואגב עבודה קשה, כל פעם שאני חושב על משהו קשה, אני נזכר באחד הסיפורים האהובים עלי:

"מורה הזן אנזן הלך לראות את מורה הזן סקישוטסו שהיה עובד בטחינת קמח. הוא אמר: זה לא קל, הלא כן?
סקיטושו אמר: מה כל כך קשה בזה? אתה מביא זאת בקערה חסרת תחתית ונושא זאת מכאן במגש חסר צורה.
אנזן נאלם דום." [לאן נעלמו הקולות]

ובעוד קואן שהופמן סיפר פעם:

פרה שעוברת דרך החלון. כל הגוף עבר רק הזנב נתקע. שלוש נקודות.

"איננו יודעים מדוע האושר עצוב כל כך.
אולי מפני שאנחנו רואים שברי דברים כמו יד או מזוזה
ומבקשים את הדבר השלם." [מצבי רוח]



נמנמת - פאק*
)aka - fuck!)

יש כאן עוד מישהו שקורא ספרים במהדורה לפני 40 שנה או שיצאה מהדורה מחודשת ללאן נעלמו הקולות

נקרעתי מהקואן של הופמן
(לא הכרתי. מעו-לה!)

שמע - זה תמיד היה נראה לי כזו קלישאה אמריקקית -
אבל בזמן האחרון - אין לי אלה להודות בזה
כנראה פחות או יותר כל בעיה נפשית שהייתה לי אי פעם הייתה קשורה לחוסר אמונה עצמית
(או במקרה שלי - חוסר ראייה נכונה של עצמי - החלטתי ללכת על שחצנות :-)
מזעזע

בכל מקרה - אל תצטט אותי - לא ברור למה להחמיא לעצמי עדיין גורם לי להרגיש כמו אידיוט
לפני 14 שנים
ריפרף - מהדורה מ 1980

לדעתי אין בעיה להחמיא לעצמך, או להשתחצן. אבל עם קריצה. זה אפילו חשוב מאוד. "תקני לך כובע עם נוצה ותני קריצה זה לא משאיר קמטים במצח" [תרגום של טהרלב למקטרני]

לא יודע אם זה קשור לאמונה בעצמך. לא מדבר על לשנן בבוקר במראה שאני מוצלח. מדבר על אמונה בסיסית ביכולות שלך, בכוחות ובכשרונות.

בעיקר על היכולת להיות 100% בתוך הדבר שאני עושה.
לעשות פייר.
ללכת עד הסוף.
להשתייך.
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י