בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חושכת שבטה

"לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם"
לפני חודש. 28 במאי 2020, 19:01

לא הלכתי בתלם וכיום כבר איני שואלת מדוע

לא מצטערת אפילו על צעד אחד

גם כשהמשא היה מייסר

גם כשהמסלול הכשיל אותי

קמתי, נאבקתי, שרדתי

והנה כל הדרכים הובילו אלינו 

אל ממלכתנו הקסומה 

בנינו לנו משפחה וכל יום מהווים אנו הוכחה כי אפשר גם אחרת

אפשר לאהוב גם אותך וגם אותך וגם להיות נאהבת וגם וגם

אפשר לחגוג כאשר בוחרים ולא לפי לוח שנה של אחרים

אפשר לנשום לרווחה כי פשוט יודעים

מאמינים

לפני חודשיים. 18 באפר׳ 2020, 16:22

אני כרוכה סביבו כאוחזת מזבח מעימו איש לא יקחני. פינוק, ליטוף, כל הזדמנות להעניק לו קורטוב תחושת סיפוק כי עינוגו לי זכות ורצונו מצווה. לכל מכאוביי הוא מזור והוא - יוצא מגידרו ליצור בי מהות. כשהוא עוצם את עיניו אני מביטה בו ישן. מחייכת, דומעת, נושקת לשפתיו, מלחחת בטיפות מלוחות ולוחשת לאוזנו: תודה.

לפני 4 חודשים. 14 בפבר׳ 2020, 14:31

הסר את המסיכה 

תפשוט את התחפושת

רד על הברכיים 

וזחל על גחונך

כאן לא ישפטו אותך על פי אמות המידה המקובלות על בני תמותה

כאן המקום שלך להיות פשוט אתה

מכאן תצא עם חיוך וגאווה

הזכות לשרת תשחרר אותך מכבלייך 

ותאפשר לך להגשים את ייעודך

אתה כאן כדי לתת. לא לקחת, גם לא לבקש. 

לתת

ולומר תודה

לפני 5 חודשים. 15 בינו׳ 2020, 10:39

כאשר הכתר משקולת

והגלימה נפרמת, חושפת טפח

ואינה מכסה את הפצעים

אני בלית ברירה מזדקפת, מישירה מבט

ממשיכה לצעוד בקרב ההמונים

לא ארא, מאמינה בך, ותחשבה לי צדקה

את חרבך אתה משחיז, את מגנך מרחיב

בחדרי חדרים, חיקך מקלט לראשי 

אצבעותייך חולפות במחלפות

הכתר מונח בצד, לצידך נחה נפשי

שותפה להונך לא אחסר, רב הוא שכרי 

נס ארע

ונגלית לי

לא ארא, מאמינה בנו, דרכינו ארוכה

מנהר מצרים ועד נהר הפרת ועד אינסוף ולעולמים 

הוצאת אותי כאור משדים

וכרתנו ברית בין בתרי איברים

לא ארא, רק באמונה, נדר ושבועת אמונים

נבוא על סיפוקינו, נתרפק על צחוקים 

נאמנה במחשבות ובמעשים

רגעים, רגשות

אין השכל משיג

בי הפקדת אמונך וזרעך

ונצוויתי לך לנצחים

 

 

 

לפני 6 חודשים. 5 בינו׳ 2020, 14:09

המרחק ביננו רב, הדרך עוד ארוכה 

אני עורגת לערסל אותך בין זרועותיי

ולשרטט על גבך

לחוש את עוצמת האהבה המציפה

את קולך המהדהד, בכל פינה רוטט

מפעם לבך את רעדוד ליבי פוקד

כל רגע חולף קורע עוד פיסת רקמה

צמאה לאחוז בבשרך ולהזין את הבערה 

לעטוף אותך, לחמם עצמותיך

להקים מפגן למעמדך

החיים לא תמיד מאפשרים 

ואף על פי כן, קיומנו ברכה

 

לו רק יכולת, בפעם אחת, להיות גם פה וגם שם

היית אולי בוחר בחברתי פעמיים

ובנתיים

קולך מהדהד, בכל פינה רוטט

מפעם לבך את רעדוד ליבי פוקד

שלוותך לי קודש, את ריבך אריב

קשתנו תנצח ותפלח רוח שגיב

 

13 כוכבים לרגלינו יפלו

בפרי עמלם מס ישלמו

ליבם נבון לבקש אותך דעת

לשונך סוגה תבלינים 

13 כוכבים שומעים אמרי פיך

בהמנונם יהללוך

כצפיחית בדבש, סר טעם או פנינים 

 

המרחק עודו רב, והדרך עודנה ארוכה

החיים טרם מאפשרים, קיומנו ברכה

נפלאים אנחנו, ובמתי מעט נצחנו

איפת צדק והין גבורה 

כבוד מלכותינו והוד תפארתנו גדולה

לפני 6 חודשים. 13 בדצמ׳ 2019, 17:17

יודעת אני את שנפשך חפצה

הוכיחי כי הנך ראויה

תורי אחר עמל ומלאכה 

התחשבי בזולת

היי אדיבה

שמחי בחלקך

הוקירי תודה

אהבי את עצמך

העמיקי דעת

תשאפי לפסגה

אז 

רק אז

תוכלי להתגאות בענווה

על שהנך

משרתת אצולה 

לפני 6 חודשים. 7 בדצמ׳ 2019, 9:29

על הברכיים, למתוח לחיים, חיוך של גאווה 

לפתוח פה גדול, להראות את הסחורה

אחלוק אותך עם הסביבה, כמו ממתק במסיבה

אמצע מעגל של אצבעות חוקרות וחודרות

ידיים מלטפות ומכות

אולי אמסור אותך לבריות? 

רק בהשאלה 

רק לראויים 

רק בנוכחותי

מולי, להנאתי 

בעצם

לא

אשמור אותך לעצמי

❤️

 

 

לפני 8 חודשים. 9 באוק׳ 2019, 15:15

אדון אתה וליבך כעבד

במידת נדיבות תומך כבוד

בגרים ועוברי ארחות נוהג בחמלה

דברייך מתאים לכל חיך; כסיל כנבון

את הדל לא תתן לשחוט

את טוהר לבבך רשע לא ישחית

 

ואני הנהגתי ביתי במידות צמצום וסדר

וקלות ידיי לעמול בין השפחות

לאכזר נתתי הודי ואת שנותיי לקהל ועדה

זרים שבעו מכוחי נדרתי לא עוד

 

בעת חסרון כמו בעת עושר - מים תשאל חלב אניקך

כי היה וראית צדיק אשר נברא בתהומות

במימייך תציפן לרוממו

בזקונים, בנעורים, בחוסן ובימי מחלה 

פניי לך יאירו חן אמת לא חזיון תעתועים

 

מפלס ממלכה כעץ חיים - חוכמה פריו ותבונה שלכתו

מרחיק לזות שפתיים מעליך

ומנופת נוטפת לא תטעם 

כי יודע אתה שאחריתה ללכת אל שאול

 

עץ הדעת ישמור נפשותינו משכנו - העורמה

בחסדך ימלכו מלכים, תחתייך שרים ינהיגו וכמשנתך רוזנים יחוקקו צדק

מוקירים את האוצרות ומברכים על מהמורות

בממלכתו של אדון הזמן יד חרוצים תמשול

לא נשב עצלים, נמעט שינות ותנומות

עטרת ראשינו משואה לבריות 

 

לפני 10 חודשים. 29 באוג׳ 2019, 22:24

כמה זמן אבד לי כמעט פשטתי רגל

עכשיו אנחנו שניים וכל שעה מבוזבזת כפולה ומכופלת

לך כל רגע משאב יקר

מושקע, מוקרב, ממוסמס

בדמך, דמעותיי, אגלי זיעה מתבוסס

אי אפשר לעצור אני יודעת

אסור להביט לאחור אתה אומר

העבר הוא פצע ואין חסם עורקים

כמו זהב נוזלי מטפטף לתוך ביוב

אני צוללת לתהומות בחיפוש אחר שיירי זמן שטבעו והיו לעפר בקרקעית הים 

מן הגדה הסמוכה אתה משקיף עלי

שוקעת, נור אחר נור, שורפת עוד ממה שמנסה ללכוד

אין לי רשת, אין חכה

אתה כבר יודע את התוצאה 

לוחש אזהרה

סטגנציה הורגת

קומי

במקום הבכי

תפרצי בריצה 

לפני 10 חודשים. 22 באוג׳ 2019, 11:44

אני רוצה להיות אני 

אך מטוטלת מהתלת בי

לפעמים המאבק מעורר אבק 

ומגביל את הראייה שלי

 

אבל עינייך פקוחות עלי

אתה מפייס ביני לביני

רוצה אותי בשלמותי

אוהב אותי כפי שאני

 

תודה לך שאתה מאפשר

מאפשר לי להיות אני

מעודד פריחתי

רוצה בטובתי

 

תודה לך על שאינך מאפשר

אינך מאפשר לי לחרב את עצמי 

כועס עלי כשאני מנסה לקטול אותי

שומר עלי מפני הכאב שלי

 

שולט/נשלט, מלכה/שפחה

כל התארים אינם רלוונטיים 

כשאנחנו עטופים אהבה נצחית טהורה

 

❤️ קונטסה שלך