12 שנים של עבדות

סשן הצלפות כשברקע מתנגן מחרוזת של הפרוייקט של רביבו?

בחרתי בשיר נשמה של קצב של ישראל דדון

אֶחָד יֵשׁ לוֹ נְשָׁמָה שֶׁל קַצָּב
אֲבָל בִּתּוּק הַבָּשָׂר לֹא עָזַר בְּהַתְנָיַת הָאַהֲבָה
אִם כִּי רַק בְּהַתְנָיַת הַמַּחְשָׁבָה
שֶׁבֵּין בָּשָׂר לְבָּשָׂר
עַד שֶׁמְּסַפְּרִים עָלָיו שֶׁבְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם בְּלֵילוֹת אֲרֻכֵּי יִסּוּרִים הָיָה מְבַתֵּק אֶת גּוּפוֹת הַנָּשִׁים בְּעוֹדָן בַּחַיִּים
מֵעוֹדֵף תִּסְכּוּלוֹ וְאוֹבֵר שִׁכְרוֹן כּוֹחוֹ וְאֵין שָׂמָה הַחֶבְרָה לִבָּה בֵּין צְעָקוֹת הָאֹשֶׁר
אֶל זְעָקוֹת הָאֵימָה
הֲרֵי מַה בֶּאֱמֶת הַהֶבְדֵּל הָעֶקְרוֹנִי בֵּין בָּשָׂר לְבָּשָׂר
בֵּין אַנְחַת הָעֹנֶג אֶל נְפִיחַת הַנְשָׁמָה
בֵּין מֶרְחָק נְגִיעָה לֽנְּגִיעָה
בֵּין אָסוּר לְמֻתָּר
וּמַה בֵּין דְּמָעוֹת שֶׁל עֶצֶב לְאֵלּוּ שֶׁל שִׂמְחָה
מֵרָחוֹק
אַתָּה יוֹדֵעַ…? וְאַתְּ…?
מְסַפְּרִים פַּעַם עַל יָשִׁישׁ שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב
וְדִמְדּוּם צְעָדָיו נִמְדַּד בְּמִשְׁקָל פַּרְצוּפוֹ
וְהוֹלֵךְ וּבוֹכֶה נְהָרוֹת עַד שֶׁאֵין יוֹדֵעַ מֵאַיִן…
וּבִזְמַן חִרְצוּף וְנִשּוּף פָּנָיו
הָיָה בָּא הׇהָמוֹן אֶל סׅילֽעׅיוֹת הַלֶּחִי
וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ לִשְׁלוֹמוֹ
וְנוֹשֵׁק לְרַגְלָיו
וּבְעֵת זֶה
הָיוּ נוֹלָדוֹת יַמּוֹת קְטַנּוֹת סָבִיב
וּמִי מֵהֶם מֵשִׁיב נַפְשׁוֹ וּמִי מֵהֶם טוֹבֵעַ… בְּיָגוֹן
וְעַל יַמּוֹת אֵלֶּה נֶאֱמַר
בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָדָם אֶחָד אִבֵּד אֶת נִשְׁמָתוֹ
אָדָם אַחֵר יְשִׁיבֶהָ לְעַצְמוֹ
וְכָל זֶה עַל שֶׁאֶחָד זָקֵן נוֹלְדָה לוֹ בַּת
וְהַהִיא נִבְעֲלָה בִּבְרִית דָּמִים כָּמוֹהָ כְּקִדּוּשִׁין עִם נְשָׁמָה שֶׁל קַצָּב
אֲשֶׁר הָיָה בּוֹתֵק אוֹתָהּ בַּלֵּילוֹת לְלֹא רַחֲמִים וּבַבְּקָרִים תַּאֲבוֹנוֹ צִפָּה
בֵּין בִּקּוּעֵי הַבָּשָׂר
וּפִּקּוּק הָעֲצַמוֹת.
מְסַפְּרִים עַל אַחַת אִשְׁתּוֹ שֶׁל קַצָּב
שֶׁנָּפְשָׁה סוּפוֹת גְּדוֹלוֹת
וְשִׁנֶּיהָ שְׁרִיקוֹת הָרוּחַ
שֶׁמֵּאָז בָּאָה בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים שֶׁהָאִשָּׁה מִן הָאָדָם
וְלָקַח אֶת צַלְעוֹ וְשָׂם בְּגוּפָהּ
הָיָה הָאָדָם נוֹבֵר בָּהּ בְּעוֹדָהּ בְּחַיִּים
כִּטְרֵפַת אוֹכְלֵי הַפְּגָרִים
וְזֶה אָדָם זֶה…?
וְכָל בִּקּוּעֵי הַבָּשָׂר
וּפִּקּוּקֵי הָעֲצַמוֹת
לֹא עָזְרוּ לְהָשִׁיב
אוֹ לְהַטְבִּיעַ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל זֶה
כִּי אֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהָאָדָם יִמְשׁוֹל בָּךְ…
וְיִנְבֹר בָּךְ
וְיַכֶּה בָּךְ
וְיֶאֱנֹס אוֹתָךְ
וְיַשְׁפִּיל אוֹתָךְ
וְיַשְׁתִּין עָלַיִךְ
וְיִגְמֹר לָּךְ עַל הַפָּנִים
וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ
וְהָאָדָם יִמְשׁוֹל בָּךְ
וּבְעֶצֶב תֵּלְדִי בָּנִים
וְהַבָּנִים בְּעֶצֶב יָשׁוּרוּ
מְסַפְּרִים עַל חֶבְרָה עִם נְשָׁמָה שֶׁל קַצָּב
עַל עוֹלָם עִם קֶצֶב נְשִׁימָה מָדוּד
שֶׁבָּא בֵּין הַפְּעָרִים שֶׁבִּנְשִׁימוֹת הָרֶחֶם…

בכיתה י' המורה המדהימה שלי לתיאטרון נדיה ביקשה שני מתנדבים, בן ובת, לביצוע של "סצינה רומנטית/אירוטית" על הבמה, כאלתור.
התנדבתי. תמיד התנדבתי לעלות על במה. גם כשאני לא צריך.

נדיה צפתה בנסיונות שלי לשחק גבר גבר המנסה להרשים אישה. עשיתי תנועות ידיים מוגזמות. ייתכן ואפילו ליקקתי שפתיים בחושניות.
לאחר כמה רגעים קצרים ראתה נדיה כי הסצינה לא מתרוממת, היא הסתובבה לשאר התלמידים ואמרה:
"טוב...זה לא עובד.
אני צריכה מתנדב *לא בתול* שיודע איך מתנהגים עם אישה".

נזכרתי בזה  הצחיק אותי מאד ונדיה יקרה לליבי.🤣🤣🤣 

                              אינהלציה

הבנתי שמזל בתולה בזוגיות הם קשים עם עצמם ועם העולם. 

ומה שעוד יותר עצוב זה שכל מה שכתוב זה באמת נכון.

לא יודע עם לבכות או לצחוק.

שנשים מעלות צילום מסך של כמות ההודעות שנצברו להם במהלך כל החיים כאן. 

אז גם אני רוצה

שהגעתי לגיל בו תמר נחשב למאנץ'

^מחקרים

^אומרים

^שזה

^בריא.

😀