שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

walk of shame

לפני 7 שנים. 17 בינואר 2017 בשעה 20:54

הגבר שלי
יש לו שם חיבה
בשבילי
הוא קורא לי אני
ואני שואלת אותו
לכולן אתה חיריק מהסוף של השם?
והוא עונה לי כן
אבל רק את
יוצאת אני
ואני לא הגבר שלך
עכשיו תתלבשי.

אתגר מויאל

לפני 7 שנים. 17 בינואר 2017 בשעה 20:36

 

.You're not rid of me
.I'll make you lick my injuries
?I'm gonna twist your head off, see

PJ Harvey

לפני 7 שנים. 16 בינואר 2017 בשעה 18:06

“הִיא הַבְּחִירָה שֶׁלּוֹ, זְמַנִּית. גַּם אַתֶּם מַכִּירִים אֶת הַסִּפּוּר! תִּרְאוּ, כְּשֶׁזֶּה נִגְמָר הוּא מַחֲזִיר אוֹתָהּ, כְּמוֹ שְׁפוֹפֶרֶת טֶלֶפוֹן, לַמָּקוֹם”. אן סקסטון

לפני 7 שנים. 7 בינואר 2017 בשעה 17:30

הלוואי שאלמד להיות טובה יותר לעצמי, כי הדרך שבה אני הולכת כרגע מובילה אותי לתחתית.

לפני 7 שנים. 2 בינואר 2017 בשעה 18:05

מילי לא אוהבת שקט. השקט מקלף את הפלסטרים שהיא מקפידה היטב לשים על המוח.
החוק הוא כזה: שלוש דקות של שקט מקלפות פלסטר אחד, וכן הלאה.
כשפלסטר אחד מתקלף, נוזל שקוף של מחשבות חשוכות עושה את דרכו מהחור שתחתיו אל שק הדמעות של מילי.
מילי למדה שיש שני סוגים של דמעות. דמעה בסיסית, שזו הפרשה קבועה של נוזל השוטף את הקרנית, ודמעות רפלקס המתרחשות כתגובה לגירוי רגשי.
ריבוי הפלסטרים על מוחה של מילי גרם לה לבלבל בין הסוגים וכתוצאה מכך מילי לא בוכה, לא מייבבת ולא מסמיקה.
מילי ממש לא אוהבת שקט. 

אבל אולי היא צריכה פלסטר חדש

לפני 7 שנים. 1 בינואר 2017 בשעה 6:09

היה לו ריח חריף של זיעה וזין גדול.