ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Seedling

Dreams are the seedlings of realities. - James Allen

לחלום.לשאול.להוציא.לתהות.ללמוד. מציאות.

✿ ∞ ♥︎
לפני 7 שעות. 21 בנובמבר 2024 בשעה 12:38

 

 

 פשוט ויפה.

 

לפני יום. 20 בנובמבר 2024 בשעה 16:28

 

 אולי  ה-שיחה  הכי  מעניינת  שאי פעם ראיתי על המיניות האנושית ומאוד מתחבר לי לכאן.

 

סרטון ישן, 2011.  פרסמתי אותו כאן פעם אבל הלינק לא עובד יותר והלינק היחיד שכן עובד לצפיה הוא דרך פייסבוק אז איתכם הסליחה 🙏🏼  

 

תהנו.     (הכותרת היא של הוידאו לא אני נתתי)

 

https://www.facebook.com/share/v/1CKXEzetz7/?mibextid=UalRPS 

 

 

FemDom & MaleDome = Bonobo & Chimpanzee ?

אולי בכלל טבוע בנו להתחלף? 😜  

 

 

לפני יום. 20 בנובמבר 2024 בשעה 6:35

 

 

I don't know

לפני שבועיים. 5 בנובמבר 2024 בשעה 6:42

 

בוא מצוץ ומצה ואת כל צופי שתה.

 

לפני שבועיים. 2 בנובמבר 2024 בשעה 15:05

 

 

שבוע טוב 🌸

לפני שבועיים. 1 בנובמבר 2024 בשעה 6:39

מי לא אוהב מוזיקה? (רטורי)

 

לפני עשור הייתי אוספת מוזיקה.

כל מי שפגשתי בטיולים שלי עם תיקיית מוזיקה מעניינת וגדולה מ3גיגה פשוט הייתי מעתיקה אותה כולה.

הדבר הכי מגניב שיצא מזה הוא שהכרתי מלא סוגי מוזיקה שלא היית מצליח להתערבב איתה לבד.

זה אחד מהשירים שאספתי, ממש אוהבת את הוויב שלו.

 

תהנו,

 

 

 

סופש מקסים לכולם 🌸

לפני 3 שבועות. 31 באוקטובר 2024 בשעה 13:03

 

 

כל הדברים היפים באמת
מתגלים בזמנם
האיטי, הבלתי מתחשב

 

האוהב
הפועם בקצבו של הלב

 

 

מילים ולחן: דניאלה ספקטור

 

לפני 3 שבועות. 29 באוקטובר 2024 בשעה 9:41

ביטחון והערכה עצמית מלאים בענוה.

מילים שלא נאמרות סתם.

תמיד אמת, ברוטאלית אם צריך.

שליטה עצמית גבוה.

התמסרות מלאה.

 

 

לפני 3 שבועות. 28 באוקטובר 2024 בשעה 12:58

Seed in to me electric passion

Seed your smell

Seed your touch on my skin

Seed me roughly

Seed me softly 

 

Seed yourself in to Me

לפני 3 שבועות. 28 באוקטובר 2024 בשעה 9:12

אני צריכה סקס! דחוף! הגוף שלי צועק לזה.

המח שלי שוחה בזה, כל היום.

ההכוס שלי לא מפסיק להרטיב ולכווץ.

אוננות כבר לא מספקת, אפילו לא 30 גמירות רצופות.

 

יש בי צורך! למגע, לחיבור, לתשוקה שורפת, לשפת עיניים ומבטים, להתרגשות לבבית, להזדיין ולעשות אהבה. צורך! ומרגישה שקשה לי לשלם את מחיר ה״מזדמן״ רק כדי להפיג לחץ.

תקועה בסוג של תסביך. בין רגש לצורך פיזי.

הלב מחפש את ״האיש שלי. את האדמה שבה פרח כמוני יוכל להצמיח שורשים״ (אוווייי), מרגישה עמוק בתוכי שהפעם שווה לחכות לו.  לאחד ש״באמת שווה״ אותי אין מחיר.

 

איף, ה״משקפיים״ איתם אני צופה בעולם מלאים אדיי חרמנות. לא רואים צלול. זה משתלט על כל הוויתי.

לא יודעת מה לעשות, נותת לאינטואיציה להוביל.