לפני 6 שנים. 19 בספטמבר 2018 בשעה 20:06
נגמר הצום
עבר בקלות
ואפילו לא חשבתי עלייך
כנראה לא חטאתי מספיק
יש לכם עצות איך להפוך את הצום למשמעותי?
למרות שהמקום בכף הקלע מובטח לי
אספן הנשמות
חושךלפני 6 שנים. 17 בספטמבר 2018 בשעה 19:39
אלוהים נתן לכל אחד
יכולת להתמודד
עם מה שביכולתו לשאת
לפעמים הוא מפספס
לפני 6 שנים. 16 בספטמבר 2018 בשעה 20:36
אני יוצא לדרך חדשה
מוזרה
שקטה
מיוחדת
אחרת
שונה
אז למה אני לא עם חיוך על השפתיים
למה הלב מחסיר פעימה
אחרי כל כך הרבה שנים של אדרנלין מטורף
עמידה על הקצה
אני יכול
להתבונן
אולי זה בגלל שאני פריק של שליטה
אולי עקב הרוע ההרסני
במקום של אלימות ורוע נשפך
התסכול רב והנפש נשחקת
הגוף לא נשאר מאחור
ולאט לאט הכל קורס
באיטיות אין סופית
הנשמה עולה וצפה ולפעמים גם שוקעת
ויום רודף יום
אבל
שירי לי שיר כמו סיפור קצר
מלמלי לי על קשת בענן
על פרפרים
הקשיבי לי
הכילי אותי
לאט
כי אני יוצא לדרך חדשה
והדרך הישנה
מכאיבה
עדיין
ואולי
תצילי
נפש
ואולי לא
לפני 6 שנים. 12 בספטמבר 2018 בשעה 16:14
שחיתי
ולקחתי נשימה מיותרת
הדקות הארוכות של פרפור
הזכירו לי למה אני פריק של שליטה
לפני 6 שנים. 23 ביולי 2018 בשעה 13:37
לפני 6 שנים. 16 ביולי 2018 בשעה 11:29
שלום ולא להתראות
לפני 6 שנים. 14 ביולי 2018 בשעה 20:08
אני יושב בגינה שותה קפה שחור וקורא פוסטים ברחבי הכלוב
אפשר לקרוא לזה רחבי הכלוב
כי הכלוב ענק מעל 71 אלף מנויים
למרות שהרבה פרופילים ריקים וללא בלוגים וזה מעציב .מה אין לאנשים מה לכתוב?
אולי הם רק רוצים לקרוא
בכל מקרה גם אני מציצן אוהב להכנס אליכן לנשמה
כשאני מתבונן בפרופיל
אני מנסה לדמיין את האישה מולי לא באופן מיני לא מעניין אותי אם יש לה ציצים גדולים( אני דווקא אוהב ישבן )
אבל אותי מעניין רמת המודעות שלהן לעצמן ואז אני קורא
לא את הפוסטים האחרונים
אני נכנס לכל הארכיון וקורא
נחמד לראות התפתחות של בלוג
לפני 6 שנים. 12 ביולי 2018 בשעה 12:02
קראתי על קיר בית ספר
ואני מצטט
"אוי ואווי לו לתלמיד
אם הוא לא עולה על המורה "
עלו לי הרבה מחשבות
(בהתיחסות לאווי )
לפני 6 שנים. 7 ביולי 2018 בשעה 16:38
מה עושים
כששום דבר לא עוזר
לפני 6 שנים. 22 ביוני 2018 בשעה 13:58
חחח
עוד מעט אני בן 49
האמת מרגיש ונראה כמו בן 35
ספורטאי שרירי מקועקע
מזוקן
לוחם
אבל היום כתבה לי משהיא
יא תודה סבא
הרמתי גבה
הסתכלתי במראה
וחייכתי
תודה יא בינתי