שירה אירוטית

כף היד שלו

גרמית גדולה כמו עטיפה

בטוחה בדרישתה,

חפנה בתוכה בקלות מפתיעה

את שדה.

היא לא ציפתה

שתצפה בשקיקה לצביטה הגסה

שבאה במהרה.

שביל זיעה נזל לאורך גבה.

ההפתעה עצרה לרגע את ליבה.

מעולם לא הייתי שייכת.

וגם לא משוייכת.

כנראה שיש פנטזיות

שמקומן להשאר

בתוך עולם הדמיון הסוער -

שם הן מדוייקות.

על ברכי ארד לבקש

את זקפתך אֶרוֹס כשתבוא

אל בין פריחת השושנים

שבגני.

רעד יעבור בכפות רגליי

השקועות בדשא הלח,

ואגל זעה דקיק

יטפטף במורד גווי

מרוגש

כי באת,

ואהיה לך

כאפרודיטה

שיצאה נוטפת מהנהר

עירומה

גם כשלבושה.

כמו תמיד

פתח את הרוכסן והוציא 

את הנדן,

הסתכל בי בשקיקה

כמו אמר:

שתי ממני לרוויה.

אך,

הפעם לא שיתפתי פעולה

כי ציפיתי

לפקודה ברורה.

אז נתתי לו

רק

להביט,

להשתוקק, ולאונן,

עד דלא ידע.

כלומר, עד שגמר.

וזה, לא לקח

שפע של זמן.

אז יש בי תהיה,

שאולי,

אני השולטת

ולא השפחה.

מישהו בסתם צ׳ט מזדמן

אמר לי שאני לא

שייכת. (לכאן)

ואני באמת תוהה

אם אני לא שייכת,

מדוע אני נמשכת?

כמו פרפר לצוף

כמו קצף גל לחוף

כמו עט לדף לבן

כמו עש לקרן אור

כמו עור לעור

כמו איילה זקופת קומה

מעגלת עיניים חומות בחרדה

בבריחתה ללא מוצא

מנמר צהוב

עוטה חברבורות

ממוקד במבטו.

הוא בא מולי

זר

מבטו ריתק אותי

באיבחה.

לבשתי ביקיני קטן

וזה קרה על שפת

הים.

נכנעתי למבטו

והלכתי אחריו.

ידעתי בתוכי

ערוותי

שהוא ידע.

קנה לי קפה.

סקר בעיניים

גסות

ולחש

לי באוזן:

זונה.

קנה לי עוד קפה.

וגם עוגת גבינה.

סקר עוד.

ושוב ליקק

בקול נמוך

בתוך אוזני:

זונה

הרמתי מבט בחשש

ואמרתי:

שלך.

להיות שייכת

לך.

זה מה שאני

רוצה.

יש מצב

די סביר

שאתה

לא תהיה

האדון

של גופי.

כי כדי

להכניע את

ערוותי

תצטרך

להכניע תחילה

את נפשי

והיא פועמת חזקה

ואיתנה.

רק כשתהיה

היא שלך

תוכל

הו אז

לעשות בגופי

כרצונך.

אני תוהה

האם

פנטזיה צריכה להשאר

כמו שהיא

מדומיינת

בפרטים מושלמים

של שליטה

ושל כניעה,

האם משחק

הדמיון

עולה על

כל מציאות

אפשרית?

פותחת דלת

וברגל יחפה

מהוססת,

בפנים עוטות

מסיכה,

נכנסת,

מביטה,

תוהה,

האם

אתה נמצא?