לפני 6 שנים. 1 במאי 2018 בשעה 11:22
קולך.
שתיקותיי.
זכרונך.
תמונותיי.
גופך.
תשוקותיי.
יומך.
געגועיי.
אני אכתוב עד שידממו האצבעות. אני אקרא לך עד שיפצעו מיתרי הקול. עדיין בלב הסערה. עדיין נלחמת. הכל בוער ושורף ופגוע.
(כן. אני יודעת שזה יעבור, אני לא מטומטמת) (זה כבר די הרבה זמן).