או פרוזן יוגורט.
כן, פרוזן יוגורט.
בערך דלי, או אמבטיה קטנה. במיכל ששומר עליו קפוא, כמובן.
עם כל התוספות מופרדות בצד, כדי שאפשר להחליט על כל ביס נפרד איך הוא ירגיש וייטעם.
כשהייתי קטנה, מאוד אהבתי פרוזן יוגורט. עוד בארץ אחרת לגמרי, היה דוכן בקניון האהוב עליי (ובינינו, היחיד ברדיוס שעה....), הצבעים שלו היו לבנים וירוקים, הכל היה כל כך נקי, טרי, צבעוני ויפה.
יכלת לבחור גודל, וכל גודל הגיע עם מספר ספציפי של תוספות. לא כמו בארץ, עם מיליון רטבים, העמסה של ממתקים. בארץ, כשאני מבקשת ''רק פסיפלורה, תודה'', המוכרת מרימה גבה בפליאה ושואלת ''מה, זהו? טוב... ואיזה שוקולדים? מה, גם בלי שוקולדים??"...
וכל כך אהבתי להגיע לשם. הוא היה בקצה של המסלול-סיבוב שלי, הפינוק בסוף הסידורים. הכפית שהייתה ירוקה ירוקה, עמידה מאוד, בצורה מאוד ספציפית שהתאימה בול ליוגורט, ובול לפה.
הכיסאות היו נוחים, השולחנות תמיד נקיים, ותמיד יכלתי לסמוך על הטעם שיהיה בדיוק אותו הדבר.
אבל גם תמיד התביישתי לבקש עוד רוטב בצד או למטה, כך שכל הרוטב מלמעלה תמיד היה נגמר ראשון, ואני שאוהבת תמיד להשאיר את הביס הכי טעים לסוף, תמיד התאכזבתי באמצע הדרך, אבל המשכתי עד הסוף כי גם השני הכי טעים, עדיין טעים.
ואז גיליתי חנות אחרת לגמרי. באותה מדינה. פרוזן יוגורט, במשקל. קחי לך ספל, הנה הברזים - וניל, טבעי, תות, דובדבן, כתום (כנראה מנגו?), שוקולד.
הנה הרטבים, הנה התוספות - כמה שתרצי, מכל הסוגים. כל הפירות, הסוכריות.
יכולתי לעשות כל מה שרציתי! רוטב למטה, רוטב באמצע, אפילו רק רוטב. 4,5, 10 סוגי תוספות, הכל מותר!
אז כמובן שהיוגורט שלי שקל בערך כמו חתול, ועלה בערך כמו בית קטן בקיסריה.
וכמובן שבאמצע הדרך כבר כאבה לי הבטן, אבל גם כמובן שלא הפסקתי, וסיימתי עד הביס האחרון, ונשכבתי מובסת על הדשא.
וגם חזרתי לשם, שוב, אולי עוד פעמיים, ובכל פעם סיימתי מובסת על הדשא, תוהה למה גם הפעם לא עצרתי בזמן.
בסוף חזרתי לדוכן שאהבתי, שהסכים רק 3 תוספות לגודל בינוני, ומי בכלל יכול יותר?
אבל כן למדתי לבקש, אם אפשר בבקשה, עוד קצת רוטב בצד, תודה, כי ככה זה הכי טעים לי.
אין כאן מסר נסתר, למרות שאכן ניתן להפיק מכאן כמה לקחים לחיים.
אני פשוט באמת באמת מתגעגעת לדוכן ההוא. ולמדינה ההיא. ולבית.
אבל אני אסתפק בפרוזן יוגורט.
עורכת:
לא, זה באמת, על פרוזן יוגורט. אין כאן אף רמיזה. אין כאן משמעות אחרת, מלבד געגוע לארץ אחרת, ונחמה במתוק. אם יצא כאן מוסר השכל, זה בונוס לא מכוון, ולכן גם מוסר ההשכל אינו מכוון.
*ציורים ע''י AI