עבורה

יושב בבית קפה,

ממתין לפגישה,

שומע מאחורי,

קול נשי,

משוחחת בנייד,

ממש נותנת הוראות לאיש שיחה,

תיקח את זה ל...,

אחרי זה תקפוץ ל...,

שאתה מסיים תתקשר,

יתכן שתצטרך לקפוץ ל...,

ואני מדמיין,

זו ממש שיחה שהייתי רוצה לחוות,

למלא את מבוקשה של הגבירה...

האם הוא נשלט שלה ?

ברור שיתכן שהוא "סתם" עובד שלה,

נהג שלה... 

כל-כך מקנא...בו/ה..

אני נם שנתי,

לצערי, מכסימום 5 שעות בלילה,

ואז מרגיש כפות רגליים קטנות על לחיי,

הכלבה שלי,

ככה היא מודיעה לי שהגיע הזמן לקום,

ואני,

כל כך רוצה לחוש,

את כף רגלה של גבירתי על לחיי,

ביו אם זה בבוקר, בצהריים או בערב,

ואולם, זה כבר לא יקרה,

מזל שאפשר לדמיין לפנטז...

באסה לחוש בודד,

יש קושי להתמודד,

ואז אני נזכר בשיר של החברים של נטשה - "אם כבר לבד",

ובייחוד השורה בו - "אם כבר לבד, אז שיהיה בתנועה...",

אבל הקשיים מקשים על התנועה,

מעין מעגל שוטה שכזה,

שוטה שכמותי...

מנסה להיות בעשייה,

בעיה, העשייה שלי חייבת להיות יצירתית,

ובימים אלו,

איפה אני ואיפה היצירתיות....

אני יצירתי רק בכל הקשור לתחום בו עוסק אתר זה....

איזה שיר - בצעירותי הייתי שומע אותו בלופ..

אנו חברים, לא מעט שנים,

נפגשנו הבוקר לקפה,

מתעדכנים,

מרכלים (כן, גם גברים עושים זאת...),

הוא מחמיא למראי,

השיער המאפיר מעניק לך "קלאס באפס מאמץ",

היי...תרגיע...מדובר במאמץ מתמשך של עשרות שנים :)

והוא ממשיך,

ואני גולש לי במחשבות,

אני ? קלאס ?

טוב שלא ראה אותי מתפלש על ארבע,

במקומי הטבעי...

לרגלי גבירתי,

שאיננה..  

הייתי בארוחה מפונפנת,

ואחת המשתתפות אמרה,

את הביטוי השגור בפי כל (וקול) - 

"ללקק את האצבעות",

אני ישר משפיל מבטי ובוחן כפות הרגליים,

שהרי אצלי ביטוי זה מתקשר לליקוק הבהונות...

כל 1 והאסוציאציות שלו/ה,

סוטה שכמותי

זה כ"כ מיאש,

מתסכל,

שאני "כזה",

לעיתים בא לי לסיים הכל...

ואני כלל לא ידעתי שאני עם כאלו כוחות,

הבוקר מדבר על בהונותיה של אשתי,

והנה היא מודיעה לי,

שהלאק מאחת מצפרני רגליה מתקלף,

והיא נוסעת כעת לתקן זאת,

ואני כ"כ מקנא בפדיקוריסטית,

אשר תשב לרגליה,

תטפל בבהונותיה,

חייב למצוא לי גבירה,

או לעבוד כפדיקוריסט,

או שניהם 😉

היא מדברת אלי,

ואני משפיל מבטי,

מתבונן על בהונותיה,

איך הייתי רוצה להיות על 4,

קרוב אליהן,

לרחרח,

ללקק,

למצוץ,

אבל אשתי לא מורידה אותי...

(אולי) לכן אני כאן...

יש לי חוש ריח מפותח,

ואני מאוד רגיש בכלל,

ולריחות בפרט,

כלב, לא כך ?! 😉

לכן, אוהב את הריח הטבעי של גוף הגבירה,

היו לי גבירות שלא הבינו,

שכנראה היו פחות בטוחות בעצמן,

ויצא שניפגשנו רק לאחר שהתקלחו,

לא, לא, לא...ביג מיסטיק,

אחרי יום עבודה,

תני לי לרחרח כפות רגלייך,

חורייך,

רק אם רוצה "להענישני",

תבואי אחרי מקלחת 😉

במחשבה שניה - העיקר תבואי 🙏

הולך להריח את/ל - אשתי,

עד שתבוא גבירתי...

ררומטיקן שכמותי,

המחשבות אינן מרפות,

הן גם לא ממש עוזרות לי להרפיה :)

ואני נזכר,

חבל שלא "נזקר",

במילות השיר - "אולי עוד קיץ":

"אולי עוד קיץ
אנחנו ניפגש",,,

לו יהי...

שיר יפהפה