עבורה

איזה הבדל בין מזג האויר החם,

לבין הקור הפנימי.

בין ההמונים בים,

לבין בדידותי.

זה ככ כואב להשאר רעב,

רעב ליחס, לקשר,

וההבנה,

שזה כבר לא יקרה.

נופל וקם,

אך את לא כאן,

אז היכן ???

כאשר מתקימת ההתאמה עם הגבירה,

היא מעין מגדלור בים הסוער,

היא כמו נוה מדבר במרחב השומם,

היא ממגנטת,

היא ממרכזת,

היא מכוונת,

והיא מעניקה מימד נוסף.

רואה חדשות...

איזה כייף למוסלמים,

הם יכולים להתנהג בציבור כנשלטים,

יורדים כך באמצע הרחוב על 4...מתפללים...

* פעם גם אני התפללתי 

היובש מרפא,

העדר יחס

(למרות מאות כניסות ביום),

חוסר ענין של ציבור השולטות,

חוסר הביקוש,

משום מה מרפא ה"מחלה".

כמה אפשר לחלום,

על דבר שאין לו סיכוי להתקיים.

הרובוט לא נח,

לא כתבתי מאום...190 כניסות...

כמו שכתבתי אתמול,

תמיד פחדתי לשלוח תמונה,

אני גיבן, מחוצ'קן,

אבל היי...יש לי נשמה...גדולה,

ומבטיח תמיד להשפיל פניי,

זה לא עוזר,

העולם שייך רק ליפים :)

בטח כולכם...גם כולכן,

הנשלטים והנשלטות מכירים התופעה.

בגלל שאנו "כאלו" אנו מחוייבים לציית,

וכאשר השולטת דורשת תמונה,

מיד עם תחילת ההיכרות,

כאשר היא עצמה שומרת על עצמה,

חובה עלינו לציית...

אז"ש...דווקא אלו שלא דרשו, או ביקשו, אך הבינו הפחדים, החששות, והיו אמפטיות, דווקא איתן בהמשך חשתי בנוח, ו/או ששלחתי או שבטוב ליבן הסכימו להיפגש.

ואף לא אחת התאכזבה...

זה לא נכון, זו אינה שליטה, זו אינה הכלה ולא תחילתה של "ידידות מופלאה" כאשר השולטת מעמידה דרישה אולטימטיבית ומאימת...

דווקא המכילות והאמפטיות, הן היו אמיתיות ואיתן היו לי הקשרים הכי נכונים, הכי אמיתיים.

זכרונות ותובנות

רוצה לעשות ולבצע מה שאת רוצה,

זה כה פשוט,

עבורי, זה כה מובן,

אולי את תביני...

זה נחמד "תשומת הלב" שמקבל,

כאשר כלל לא כותב ויש מאות כניסות.

זה פטנט יפה הרובוט של כלובי,

נותן תחושה מזויפת שמישהו מתענין,

אבל הרי הכל (כמעט) מזויף,

אז מה ההבדל ?

יחי הרובוט :)