בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חפש באנטרקטיקה

תחושות עמוקות של חמימות לוהטת המתבטאות במילים בצל הקור..
לפני 5 ימים. חמישי, 16 במאי 2019, בשעה 00:59

כשהגעתי לשם היו עוד 60 אנשים לפניי,

הבנתי שזאת הולכת להיות המתנה ארוכה, אז יצאתי לעשן לי סיגריה בשמש החמימה.

הוא ישב בספסל שמולי שגבו מופנה אליי ושמעתי אותו ממלמל בטלפון שהלך היום העבודה ושכבר שעתיים הוא ממתין, התחלתי לתהות כמה זמן אני אמתין, סיימתי את הסיגריה ונכנסתי למזגן ולפס קול של הממתינים, התיישבתי שם שעל פניי משקפיי  השמש. ולא אחרי זמן רב ראיתי את הבחור מבחוץ ודי הגנבתי לו מבטים ובעיקר פינטזתי על מה הוא יכול לעשות לי. 

באיזה שלב הוא קלט אותי וגם שלח מבטים.

לא יודעת מה עבר לו בראש אבל אמרתי נדפוק לו קטע אוריד את המשקף ואמשיך במבטי, ויכלתי להרגיש שהיה שם חיבור.

ואז הקול הממחושב הכיז על המספר שלו נכנס ויצא במהירות והלך לו ליומו.

ועודני ממתינה זמן מה, 

ואז הקול הממוחשב הכריז על המספר שבידי ויצאתי לעוד תור קצר בדואר.

מעיפה מבט על השעון חייבת להתקדם מכאן יוצאת לכביש הראשי ותוהה באיזה צד התחנה , קול קטן אומר לי קחי ימינה התחלתי ללכת ואני שומעת צפירה ובטוחה שזאת מונית ורואה רכב רגיל החלון נפתח והנה הבחור מהתור , מהרהרת אם אני הוזה

והוא אומר לי "את צריכה לתל אביב בואי אקח אותך"

"מה אתה נוסע לת"א? שאלתי בפליאה"

והוא אמר לא אבל אקח אותך

לא עזוב זה בסדר אל תיכנס לפקקים אומרת לו ולא עד הסוף במהווה של אהבת חינם,

ובכלל חושבת לעצמי מה את תעלי איתו עכשיו לרכב כיאילו באמת?

מסתכלת ולא בידיוק רואה את התחנה באופק וגם רוצה להאמין שהיקום מדויק ונכנסתי לרכב.

התחלנו לנסוע ולפטפט, 

ואמר רק רגע אני צריך לקחת איזה טופס מאיזה מקום

אני שואלת,חצי בעניין חצי בחשדנות מה איזה טופס,

סתם משהו לעבודה, הגענו לשם הוא ירד ואמר "רק רגע חוזר מהר"

וכך היה, המשכנו לפטפט החשדנות ירדה הוויז עובד וכמעט וכבר הגענו והוא שואל,  אז מה את ממהרת?

ממ לא ממהרת עניתי אבל הולכת ללקוחה.

והוא אומר, מה דעתך על קפה, יש לך זמן?

ממ אפשר אבל זריז  ,

הוא פולט "יאללה חבל שלא נסענו לים, היינו יושבים שם"

אמרתי לו אז תסע, זה רעיון טוב רק זריז.

הגענו לים, הוא שאל מה בא לך לשתות?

אמרתי לו קפה קר והוא צחק ואמר,

"איפה אני אמצא לך אייס קפה עכשיו"

ולרגע חשבתי אם להסביר לו שזה לא בידיוק אותו דבר במשלב התל אביבי, בכל זאת הוא מהצפון בשבילו אין הבדל.

אז שיחררת את המחשבה, התמקמנו בבית קפה קטן כזה עם שירות עצמי  אני הזמנתי את הקפה שלי עם החלב שקדים והוא אספרסו, נכנסה לו שיחה נתן לי שטר של 50 והלך לשבת.

הבאתי לנו את הקפה ולו את העודף,

שתינו, עישנו,

והוא לקח אותי לעבודה, דקה לפני היעד הוא אומר לי שכמה נחמד שהכרנו ומאחל יום טוב, משיבה לו בחזרה,

יוצאת מהרכב סוגרת את הדלת

ואז..

הוא ממלמל

אממ.. אפשר את המספר שלך?

חשבתי..אממ

אממ..

ואמרתי בקטע חברי אבל

הוא צחק ואמר,

בטח חברי,

למה מה חשבת?

 

 

 

לפני 6 ימים. רביעי, 15 במאי 2019, בשעה 01:25

 

הִכְנַסְתִּי אוֹתָךְ
בְּדֶלֶת בֵּיתִי
הִכְנַסְתִּי אוֹתָךְ
כְּשֶׁדָּפַקְתָּ בְּחַלּוֹנִי
וְהִנֵּה אַתָּה בְּחַדְרִי
וְלֹא הִצְלַחְתִּי
לְהַכְנִיס אוֹתָךְ לְעוֹלְמֵי⁦

לפני שבוע. שבת, 11 במאי 2019, בשעה 23:43

אני רוצה שתתפלא

ממני,

מקסמי המערטלים

מכל מחשבה שחולפת לך בראש,

מהמחשבה שאולי לא היית קיים,

שלא היית זוכה לחלוק את גורלך בגורלי,

מלקקת גלידה ומרייר מהצד,

אתגמל אותך ברטיבות וחרמנות בלתי פוסקת,

ואתה.... תתפלא

 

 

לפני שבוע. שבת, 11 במאי 2019, בשעה 23:43

אני רוצה שתתפלא

ממני,

מקסמי המערטלים

מכל מחשבה שחולפת לך בראש,

מהמחשבה שאולי לא היית קיים,

שלא היית זוכה לחלוק את גורלך בגורלי,

מלקקת גלידה ומרייר מהצד,

אתגמל אותך ברטיבות וחרמנות בלתי פוסקת,

ואתה.... תתפלא

 

 

לפני חודשיים. שבת, 16 במרץ 2019, בשעה 00:37

אמרתי לה מה נלך למסעדה, 

הרי בכל זאת סיום תקופה,

הגענו ישר לפינת העישון העברנו את הזמן במשחק השירים

היה קשה להתעלם מניחוח הזה של תקופה חדשה בחיים, בראשנו התנגן השיר "עוף גוזל".

וכשספרנו את הימים הבנו שזה היה 9 חודשים מי שם לב הזמן רץ,

עברנו תהליך של לידה, קטע קוסמי התשעה חודשים האלו ,

שאלתי אותה , נו אז איך הייתה הלידה

היא גיחכה ואמרה:

"דווקא קלה, ההריון היה לא קל"

צחקתי ונתתי לה קונטרה

סחבת עוד שבוע, ואני עפה לחתוך את השמיים.

תודה💜

לפני חודשיים. שבת, 9 במרץ 2019, בשעה 15:30

האמת שזה התחיל בהודו שאיזה אירופאית אמרה לי : You really look like this singer.

זה היה לי די חדש, שאלתי בתהייה כמו מי? Amy Winehouse

מאז זה תפס, זה תמיד נקרא בדרכי. אתמול אני יושבת באיזה בר ניגש אליי בחור ואמר לי: "תגידי את יודעת שאת ממש דומה לה"

צחקתי, לאיימי? כן יודעת.

לא ידעתי אם זאת מחמאה או לא

אז חשבתי על זה קצת, די ברור שרוב הגברים לא היו מסרבים לטיול בגלקסייה שלה, מסתבר שאני הכי קרובה לזה😏

 

לפני חודשיים. שבת, 23 בפברואר 2019, בשעה 17:58

תגיד ללב שלך שהפחד מפני הסבל גרוע מן הסבל עצמו, ושום לב אף פעם לא סבל מפני שהלך לחפש את חלומותיו, כי כל רגע של החיפוש הוא רגע של פגישה עם אלוהים ועם הנצח.

- פאולו קואלו
{ מתוך הספר "האלכימאי" }

לפני 3 חודשים. ראשון, 10 בפברואר 2019, בשעה 23:55

היא

כל היום בעבודה וכשהיא חוזרת 

היא יושבת לכתוב,

יש לה פרויקט גדול

האמת שהיא לא מודעת לזה,

אבל אני כבר יודעת שעוד כמה שנים היא תוציא את ספרה הראשון וחייה ישתנו, סוף סוף היא תבין שהיא יכולה לעשות את מה שהיא אוהבת ללכת עם ליבה ולא לכתוב תוכנות כל היום במשרדים אפורים, שאומנם מאפשרים לה חיים צבעוניים, 

היא פשוט מפחדת זה הכל , העיקר שבסוף היא התבין שעושים משהו שאוהבים והשמיים הם לא הגבול.

 

לפני 4 חודשים. חמישי, 10 בינואר 2019, בשעה 11:26

"העבר הוא מה שמגדיר אותך

יהתכן ובצדק שנרצה לברוח ממנו או ממה ששלילי בו,

אבל נברח ממנו רק אם נוסיף לו

משהו חיובי יותר"

לפני 4 חודשים. שלישי, 1 בינואר 2019, בשעה 01:34

זה קצת אירוני שאני חווה אכזבה

האמת שאין לי כל כך ממה

טוב אולי קצת מרגיש לי שיצאתי טיפשה,

אך מאידך גיסא 

פתאום הבנתי אותה, 

זאת המגננה של ההגנה

היא המלאת משחקים,

אלופה בלהגיע אל הגבולות

ולסגת לאחור ברגע שרגל פה ואחת  שם,

אבל זה טריקי עצם ההבנה לא עושה את זה כאל לגיטימי לפחות לא עבורי,

אז עברתי עוד שיעור,

תודה🦄