בא לי לקנות משהו...
אולי אני אקנה חגורת צניעות?.
כדאי?
אין לי מושג.
הדוכסית תרשה לי?.
הקנייה זה גם מתוך שיעמום שאין מה לעשות.
השבוע, הדוכסית שלחה הודעה שהיא רעבה.
כמובן שמשפט כזה לעבד, זה רמז די עבה, אז למרות שאני דביל הצלחתי להבין את הרמז.
שאלתי אותה מה להזמין.
וכמו בהפתעה, לדוכסית, כבר היה מוכן בשלוף מה שהיא רוצה. 🤣
מזל שיש וולט, אז הזמנתי.
דבר שאהבתי...היא אמרה להוסיף טיפ לשליח, ואני לא כל כך אוהב לתת טיפים אז אמרתי לה את זה.
ואז היא כתבה 2 מילות קסם, פשוט נפלאות, "אני מחליטה".
אוי דוכסית שלי...מה שנכון, נכון.
היא מחליטה, היא קובעת, היא מצווה ואני?, אני רק כלי בידייה, להשלמת החזון, הרעיון והמילה שלה.
עכשיו אני בבעיה...
נעמד לי מלכתוב את הפוסט הזה ואם לא מספיק, אז כתבתי "חזון" וישר חשבתי על החזה ה מ ד ה י ם, של הבעלים שלי וישר התחרמנתי.
אין פה איזה חור בכרית לדפוק?.
אבל אם נחזור חזרה לאוכל שהזמנתי לה...
היא כתבה שממש טעים וממש, ממש, ממש, ממש אבל מ מ ש!!, שמחתי להזמין לה אוכל.
הרגשתי כל כך גאווה, שמחה, חיוך ונעים בלב, שהצלחתי להנעים לה, לעשות לה טוב.
אני עפר ואפר לרגלייה היפות.
(אווווווווף...עומד לי ואני חרמן עכשיו!!!!)