REBIRTH OF BENT

מכירים את הקטע הזה של שולטים לשלוח את הנשלטת שלהם לחפש מצטרפת?

חושבים כמוני, שמשהו טוב צריך לצאת מזה שחטפו לי את דניאל שלי למילואים?

אז המילואים, קצינה בכל זאת, החזיר לה את החשק הכללי לשליטה מהצד שלה, וממש בא לה נשלטת משלה.

ואני, אני מוצא את זה מהמם, לא בשבילי, בשבילה, ואנצל את זה שאני יכול, ואגיד לכן נשים חכמות שרוצות לחוות שליטה נשית, צרו איתה קשר, כשהברזל חם.

ולא הנשלטת של השפחה שלי, היא לא אוטומטית שלי. זה רק שלהן להחליט.

אבל לדעתי צריך להיות שם תור כבר בכניסה לדואר שלה. ואני אעזור :

https://thecage.co.il/profile/147767

You could be kissing that ass!

נ.ב. לאילו שסובלים מקשיי קריאה, נשלטת! 

המלחמה הזו יוצרת מצב והרגשה עצמית של ריקנות

לא בידי, ולא במעשי, תוצר של טימטוןם הנהגתי, שפגש רוע מהצד השני,

רשימה של יופי, שנגדע, כל כך הרבה א.נשים יפים חגגו שם במסיבה,

וחוסר אונים, לא יכול לסייע ישירות בכלום,

וזה לא אני.

ריקון שלא מרצון

 _{לרב מהמכולת או משימות לביצוע,}

_{לחלקינו יש ג'ירה ומנדיי לנהל את כולן.}

_{אבל עכשיו אנחנו צמודי מסך. לרשימת שמות, שיש בה מעל 100 שמות מתוך לפחות 900 שמות!}

_{900 שמות בישראל שבה יש בדיוק 2 דרגות הפרדה בין כולנו. ויש שם שכן , ואח של מכרת רשת, כבר!}

_{צמוד רשימה, מפוחד וזועם}

 לפני עשר שנים לקחתי מצלמה, והלכתי לסדנת צילום ערום (לפני זה צילמתי בסדנאות מאקרו, מיקרו, רחוב, מופעים, ג'וקים... ) ויצאתי עם תמונה אחת ששכנעה אותי שזה יהיה כיף ושיש לי מה להציע בעולם רווי ודי מגעיל.

מבט אחורה, עריכה חדשה של תמונה ישנה מאוד.

קצת זמן לכתוב לנקות את הראש,

בחודש שעבר חגגנו שנתיים, אני ודניאל שלי, זה נופל כרגיל בין ימי הולדת, חגים, ושאר דברים חשובים ממש, ולא זכה לציון הולם וזה מעצבן אותי.

שנתיים של שינוי , גדילה והמון התפתחות של קשר מהמם.

שנתיים שהיא שלי 😄 דניאל.

מה שקרה עוד חודש שעבר שזה לא פחות מציון עשור ליום שהחלטתי שיש לי מקום כמי שמצלם,פטיש וערום, יופי וא.נשים.

וכך אתמול נפגשנו, חגגנו אותנו, וגם הספקנו להוסיף צילומים והומאג' למלכה המטורללת בריטני.

ואתם נהנים גם 😄

https://bdsm-limits.com/

חשבתי למלא את שלי, אבל אני כל כך לא במוד סוויטש שזה זר לי בצורה מטורפת.

תמונה פיצוי של ברבי מופלאה :)

דעו את גבולותיכם.ן :)

עוד מעט ים ושקט

קפריסין מחכה

על המסךבפינה התאריך קופץ לי באמצע מחשבות על עבודה.

עבודה שהיא כולה בעולם שלא הכרת, בתיאוריה לפחות, העולם המופלא הזה של ML או AI לבורים היה מרתק אותך, אני יודע.

אני יכול לדמיין את הקול שלך פתאום שואל אותי, "אבל למה?", "איך מגיעים ל...   מ....  עם....", אני מחייך, העיינים שלי כבדות לרגע, מוצפות.

האם הייתי יכול ללמד אותך משהו? או שגם בעולם החדש, אתה תוך אפס זמן היית יכול ללמד אותי כמו בכל דבר.

אני זוכר פתאום שיחות על דברים שאמרת לי תודה, שלמדת משהו (חדש, ממני, היום), והרגשתי שזו מחמאה ריקה דאז,  והיום אני תוהה, מנסה לזכור, אמרת תודה על דברים שאני רק רמזתי,למדת ממני? 

אני חושב על המהנדס הצעיר שאני חונך עכשיו, על הפעמים שאני אומר לו "איזה כיף, למדתי משהו חדש בגללך היום".

האם הוא יזכור בעוד כמעט שני עשורים את השיעורים הקטנים כגדולים?

הוא לא ידע שזה ממך, ואני לא יודע, האם לך היה מנטור בשיעור קומתך? לא שאלתי אף פעם, ואני לא יודע איך לשאול יותר, ואני עכשיו מת מסקרנות פתאום.

בשרשרת הזו, שקיימת (או לא, כי אני לא ממש מרגיש שווה עדיין) מי קדם לך?

תעשה טובה, תתקשר, אני מת לדעת. ויש לי כל כך הרבה לספר לך! לא רק עבודה, אומנות, ילדות, אהבה, אני רוצה לספר לך כל כך הרבה!

תתקשר

אני צריך יותר כזה בחיים :)

תגובות, פירגונים ומלא לייקים יתקבלו בברכה.

היא מהממת במיוחד :)