כל כך הרבה שנים יום חמישי היה היום המיוחד לא דומה לשאר הימים לא משנה מה התרחש בשאר הימים לא משנה מתי נפגשנו כשהמוטיב המרכזי היה אי ודאות
לא ידעתי אף פעם מתי ניפגש מה שכן ידעתי היה שחמישי הוא עם פוטנציאל מטורף
שנים של מפגשים ללא שום נוסחא, כמה לילות ברציפות ואז כלום ושום דבר
בתוך כל הקשר הזה של אי ודאות היתה ודאות אחת בסלע - שכשניפגש אני לא אדע מה עומד להתרחש ובדיעבד גם הוא לא ידע אבל דבר אחד היה בטוח
אני אחווה פסגות
פסגות של אושר ועונג וגירוי וכמיהה ורטיבות וציפייה ורעב ופורקן והיצמדות וחיזור וזה לא יהיה דומה לשום דבר שחווינו שנינו יחד
זה יהיה אחר שונה מאגר מפחיד מסעיר
ורק דבר העיב על כל חבילת הכל טוב הזה וזו העובדה שלא ידעתי בוודאות שזה יקרה
וכך קרה שהאי ודאות הפכה לדבר הכי ודאי EVER
דברים כאלו שנמשכים שנים מייצרים התנייה תקראו לזה אילוף, אילוף בעיקר של הנשמה של ההוויה של הקיום של כל הדברים שלא באמת יש להם הגדרה מוצקה
וזה הוליד ריטואל של יום חמישי שבו לא משנה מה עבר עלי באותו שבוע לא משנה כמה הייתי מותשת עייפה הייתי נערכת בטקסיות שיטתית לפוטנציאל שאולי ניפגש
לא יצאתי מהבית לא משנה מה היתה הסיבה
הבית היה מדוגם נקי מסודר חדר השינה במיוחד
קניתי את כל מה שאהב לאכול
ולקראת הערב הכנתי את עצמי כמו כלה ביום חופתה
לא היה לי מושג אם הוא יבוא, לא חשבתי לשאול,
שנים הייתי לכודה בOCD הזה לא חושבת אפילו שיש אופציה אחרת , אף אחד לא ביקש ממני לא ציפה ממני זה היה משהו שבער בי וניהל אותי
יום חמישי האחרון היה אחר ..נפל דבר
הבית לא מסודר
אפילו להתקלח לא היה בי כוח
גם לא בדקתי שיש מים חמים למקרה שאולי פתאום תהיה איזה הפתעה
שנים שזה לא קרה, שנים שלא הצלחתי להימנע מהחזרתיות של ההתארגנות הכפויה הזו ופתאום היה שקט בתוך הראש שלי כל החשיבה הלא פוסקת נדמה ולא נפלו השמיים
ילדה רעה חשבתי, מה זה ? מי מרשה לך ככה? יש דברים שצריכים להיות, מטלות שאת לא עושה, באיזה עולם את משנה חוקתיות של מהות של מי שאת של מה שאת רוצה של מה שאת אף פעם לא תקבלי ????
חמישי הקרוב בפתח והוא כפי הנראה יהיה עד יום , היום החמישי בשבוע, ואני לא רוצה ולא מצליחה לגייס את האנרגיה הנדרשת כדי לתחזק מצב תודעתי בשביל אופציה של אולי גם אם זה אומר שכל מה שאני מרגישה כעת זה חוסר יציבות בעליל ובעיקר הלב שלי עייף
התחלתי את השבוע מתנה הזה מהכלוב עם חדווה של היתכנות
היא איננה עוד

