רעשים של שקט

לא נרדם.

עייף מת, אבל השינה בורחת ממני.

אני ממש אוהב את הז'אנר הנחמד הזה שהצלחתי ליצור לעצמי.

לקשור נשים בפעם הראשונה שלהן.

לקרוא את שפת הגוף שלהן בזמן שיחת החולין לפני הסשן, כדי להחליט מה יתאים להן ומה יגרום להן לחוש את הדבר הנכון עבורן.

ואז לבצע את המעבר החד "אז שנתחיל...? קדימה, פיפי ומתחילים"

ואז בזמן שהן כרוכות בחבלים, המבט הזה על הפנים שלהן.

התגלית.

השקט.

השלווה.

החיוך...

איזו גאווה זו עבורי, להיות זה שעורר את כל התחושות הנפלאות האלו.

אבל האדרנלין המקולל הזה, לא משחרר.

תן לישון כבר.

crawling beneath my surface
crumbeling down my purpose
stroking my skin you start to
control me

hearts and minds growing equal
starting to dream for a short spell
you' re laying next to me
and I take a deep breeze,

sleepless – keeping me up all night
weakness – so strange but so close by my side
sleepless – keeping me up all night
needless - to say what I feel

לילה טוב :)