איפה נתחיל?
אה כן, דאנג'ן.
מצד אחד, ההופעה שלה עם הקושרת הייתה נפלאה, נהנתי לצפות בקשר המהמם ביניהן.
פגשתי מלא אנשים שמזמן לא ראיתי, ומשום מה הם ממש שמחו לראות אותי (לכו תבינו).
מצד שני, מוזיקה מזעזעת, למבלים ולצוות שם אין טיפה של כבוד כלפי אנשים אחרים שמופיעים (הגדיל לעשות אדון רקדן עמוד, שפשוט עמד על הבמה בין ההופעה של הקשירה לקהל, ושיחק בטלפון). אנשים טיילו על הזמן על הבמה בזמן ההופעה, אפילו כשהמאבטח עמד בצידה (ולא עשה כלום, כמובן).
מה.נסגר.עם.המועדון.הזה??
ברחנו משם יחסית מהר, והלכנו לישון.
שישי בבוקר התעוררנו לקראת הצהריים, והלכנו לאכול ארוחת בוקר בנמל תל אביב, ועשינו קצת קניות לערב.
הזמנתי זוג חברים אליי לארוחת פיצות, והיא הכינה סלט וטרמיסו אלוהי.
אני בסך הכל הכנתי שתי פיצות, ואחת מהן, רחמנא ליצלן, הייתה עם חזה אווז מעושן ואננס.
לא האמנתי שאגיע ליום בו אכין תועבה שכזו, אבל להפתעתי יצא ממש טעים.
לאחר הארוחה, כמעט נרדמנו על הספה, ואז יצאנו למסיבה ונילית לחלוטין, עם המוזיקה האהובה עליי, ורקדנו במשך שעות רצוף.
הפעם חזרנו הביתה ממש מאוחר, והתעוררנו בהתאם 🙈 ממש בצהריים.
ואז הגיע הזמן לכיף האמיתי.
היה סוף שבוע מושלם.
כן ירבו.
