סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

REBIRTH OF BENT

There Ain't No Such Thing As A Free Lunch -TANSTAAFL!

אם את/ה נהנה ממה שאת/ה רואה וקורא/ת, ורוצה לייצור אומנות, אני מחפש מודל/ית או מודלים לצילום, ערום/בדס"ם/הרבה חבל :) בעיקר אבל פתוח לכול רעיון שווה
לפני 12 שנים. 20 בדצמבר 2011 בשעה 20:07

נכנסים יד ביד אל נגיד פרץ שטיחים אקסטרה מדהימים בע"מ, על ידה הרחוקה ממני כמו צמיד יושב לו גלגל עב כרס של DUCT TAPE כסוף ונוצץ.

המוכר האדיב ממהר ונגש אל הזוג המאושר שהוא אנחנו ואני תוהה לי בראשי האם הוא מוכן לחוויה, "מה תרצו" הוא שואל, ואני בוחן את עיניך המהדהדות באותה השאלה, מה אנחנו עושים בחנות שטיחים כשאני ידוע כשונא שטיחים.

אני מחייך ועונה "אני זקוק לשטיח אדום כהה, נעים במיוחד, בעל יכולת ספיגה גבוהה של נוזלים, שניתן לגזור במספרים טובים, בערך בגובה הזה" אני מניח את ידי מעט מתחת לסנטרך ומביט בעיניך הממוקדות בי, רושם לתמיד בראשי את החיוך הספק מבוהל ספק משולהב.

המוכר שואל במבט מבולבל "ומה האורך הנדרש?" ונושם הוא מוסיף כמעט בלחישה, "זה שטיח אדום של חתונה או משהו דומה?"

אני עונה "אורך של כחמישה מטר, אולי פחות, משהו דומה יותר לשטיח כניסה, לניגוב רגליים" ומוסיף לבלבול, כשבנתיים הוא מוביל אותנו לירכתי החנות, לוקח אותנו אל מול ערימה של שטיחים מגולגלים אדומים.

"אתה מבין" המוכר מוסיף, "בדרך כלל שטיחי חתונה, אדומים, הם מעט פחות רחבים, רק מטר רוחב, ולא מטר שישים, אני חושש שיש לנו מעט בעיה בהתאמה".

אני מחייך אליו, מרגיע, אני מוסיף " לא נורא חשוב לי יותר המרקם והיכולת לעבוד איתו".

כשהוא ממשיך ופורס את מרכלתו אני מבלה לי בנעימים אל מול עיניו ומורה לך לבחון כל שטיח על ברכייך, ולדווח לי את ההרגשה בדיוק, כמה הוא רך, איך הוא מרגיש, ואז מוסיף ומורה לך לשפשף את ידך במרץ ולדווח על האפשרות של כוויות שטיח.

שניכם עוצרים מביטים כאילו נפלתי על הראש כשאני מטייל אל הצד, אל פינת שטיחי הילדים ונעצר אל מול הקיר עליו תלוי שטיח נסיכה רקום, הוא עותק סיני זול שנראה כאילו מצד אחד הושקע בו כול מאמץ להנציח את כול המאפיינים של נסיכת דיסני במקום אחד, ומצד שני שלא להפר כול זכויות יוצרים, וכך הנסיכה מחזיקה לה מראה כסופה וגותית למראה כשהיא רוכנת על שטיח נמר מזעזע,מנציחה מבט מצועף ומחשוף דיסני פוליטיקלי קורקט אך כה מתריס וכול זאת מוצנח ומוקף ברקע ורדרד כתמונה שזורה בשטיח.

אני פונה אל המוכר "תוכל להוריד לי את הזוועתון מהקיר?" אני שואל ופונה אליך, לא מותיר לו שנייה לענות, מושיט את ידי אליך ומושך אותך אלי, אוחז במותניך ומרים ושם אותך עומדת על חבילת שטיחים בגובה שולחן סלוני שכזה. אני מניח את ידי על בטנך ודוחף אותך מעט אחורה אל מרכזה של ערמת השטיחים וכמעט פורץ בצחוק כשאני מבחין שהחבילה כולה שטיחי נוער ודיסני שכאילו.

"מתאים" אני מסנן לעצמי בקול ומסתובב אל המוכר העמל מאחורי להסיר את השטיח התלוי במין מצבטיים כמו אטבי כביסה, אני מתקרב לעברו מצביע על המצבטים ושואל "אילו גם למכירה, נכון" שנייה לפני שהוא עונה אני מביט בו ומוסיף "בעצם, אתם בטח נותנים אותם מתנה למי שרוצה", לפני שהוא עונה אני אוחז בשטיחון אותו הוא כמעט מחבק אליו להגנה מהמשוגע, ומסתובב אליך וקולט את מבטך הצמוד למצבט התלוי לו עוד מהחבל שהחזיק עד לפני שנייה את השטיח.

ginger - חיוך מתוק וחיבוק חם.
לפני 12 שנים
קובלט - ידידי, בסוף תספר לנו מה עשית עם השטיח הזה???!?
לפני 12 שנים
Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} - אתם מקסימים :)
אוהבת כל כך את הסיפורים הלכאורה יומיומיים האלו שבהם הולכים על הגבול בין בדס"מ לונילה.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י