בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עולם אקראי נורא ומקסים

"האדם מנסה ליצור לעצמו עולם קטן משלו, כך שיהנה מהאשליה שיש לו שליטה מוחלטת על כל הקיום שלו,

למרות שהוא יודע בוודאות שאין לו שליטה כזו"
לפני 4 שנים. שישי, 4 בספטמבר 2015, בשעה 18:19

תחילה אומר את דעתי, כולנו זונות.

 

 

השאלה היא רק איזה סוג של זנות אנחנו. אני אנסה לפרוס כאן את השקפת עולמי, את הדרך שבא אני מסביר לעצמי את החיים. אני זוכר את עצמי, מתבגר צעיר ואבוד בעולם. לא מבין מה גורם לאנשים להתנהג כך או אחרת. זה היה בשנות העשרים בתקופת השירות הצבאי, ניסיתי לבנות לעצמי תאוריה לחיים. להבין מה מניע אנשים. להבין את ההגיון של החיים ולפי זה לדעת איך לתכנן את צעדי להצליח, בלי להתאכזב מציפיות לא ריאליות מאנשים.

 

פעמים רבות עולה פה השאלה האם מלכות בתשלום הם זונות או לא. לדעתי השאלה בכלל לא רלוונטית. ראשית אני לא רואה בושה בזנות, זה מקצוע לגיטימי שכל אחד ואחת יכולים לבחור לעצמם. באירופה ובהולנד בפרט כבר מזמן הבינו את זה, רק אנחנו עם השורשים המזרח תיכוניים, פרימיטיבים ודתיים שלנו לא מצליחים לעכל את זה.

 

 

 

תפיסה ליברלית אמיתית אומרת שאני הבעלים היחידי של הגוף שלי ולאף אחד אסור לעצור אותי, כל עוד אני לא פוגע במישהו אחר. אני יכול אפילו למכור כליה וזו זכותי, כי זה הגוף שלי. מותר לי להשביח את גופי ומוחי ומותר לי להרוס אותו בסמים וג'אנק פוד. אני הבעלים של המכונה שבבעלותי שנקראת הגוף האנושי. במדינות באירופה הכיוון הגיע אפילו להצעת חוק שעלתה בהולנד לקבל מהרופא גלולת התאבדות אם האדם צלול נפשית ובאמת רוצה לסיים את חייו.

 

אני חושב שכיום אנחנו חיים בתקופת חשוכה בהיסטוריה במובנים רבים של חופש אישי אמיתי של הפרט לבחור את דרכו תהא אשר תהיה. עדיין מדינות מערביות בעולם חושבות שמתוקף תפקידם לשמור על היציבות החברתית המדומיינת שהם מפעילים, יש להם את ההיתר המוסרי והחוקי לקבוע לפאקינג אדם פרטי מה יעשה כשהוא לבד בביתו. זה הזוי וחולני ברמות מטורפות לפי ראיית העולם שלי.

 

 

 

נקודה נוספת היא שבסוף כולנו מוכרים את הגוף שלנו בשביל לקבל בתמורה סיפוק של הצרכים והרצונות שלנו. האדריכל מוכר את המוח שלו לחברת הנדל"ן בה הוא עובד. עורך דין מוכר את המוח שלו בשביל המשרד. רופא מוכר את המוח שלו בשביל הכסף של הקליינטים. ספר מוכר את הידיים שלו בשביל התספורת של אנשים.

 

ההבדל הוא איזה איבר בגוף אנחנו מוכרים בשביל לקבל את הכסף. פשוט בתרבות שלנו הרבה יותר מכובד למכור את השימוש במוח מאשר למכור את השרירים שלנו, לעבוד בניקיון בתים או לעבוד כפועל בניין הרבה פחות מכובד חברתית, פשוט כי הם מוכרים חלקים פחות נחשבים מהגוף שלהם בשביל כסף.

 

 

 

יותר מכך, כולנו סוחרים אבל לא רק בכסף, גם ברגשות. היום יותר ויותר מבינים את זה בכלכלה. לא סתם אחוז גבוה מזוכי פרס נובל לכלכלה בשנים האחרונות הם בכלל מתחום הפסיכולוגיה. דניאל כהנמן, ישראל אומן וכו'. יש קשר הדוק בין הצורה הבסיסית של הכלכלה שלנו, החל מסחר חליפין וכלה בסחר תמורת כסף לבין רגשות. לדוגמה: אני מדבר עם חבר טוב כי הוא נותן לי תשלום רגשי חיובי ואני בתמורה מספק לו בחזרה הרגשה טובה. כלכלה לא חייבת להיות כסף תמורת סחורה. היא יכולה להיות רגש תמורת סחורה ורגש תמורת כסף.

 

לצאת אם בחורה לדייט ולשלם עליה.. במחשבה שהאלכהול יעזור לזרז תהליכים בדרך למיטה בסיום הדייט. מה זה אם לא משהו שמריח כמו זנות. העולם מפוצץ להתפקע בנשים שהשיקול הכספי הוא השיקול הראשוני בבחירת בן הזוג שלהן. מה הן אם לא זונות? יש משפט יפה בהקשר לזה שוודי אלן אמר: סקס בחינם זה הסקס הכי יקר..

 

 

 

אני יוצא מנקודה הנחה שכל בני האדם באמת שווים, ללא הבדל גזע ומין. נשים שחושבות שהם נעלות מגברים רק בגלל שאמא טבע העלתה להם בגורל שני כרומוזומים של איקס, שוות בעיני בדיוק לאותם גברים שובניסטים שחושבים שאישה היא נחותה מעצם היותה אישה. גברים ונשים לא זהים, לא שווים, וגם לא טובים אחד יותר מהשני, אנחנו פשוט שונים. כל אחד טוב בתחומים אחרים ורק בגלל שילוב של יתרונות אלו ממשיך המין האנושי להתקיים. 

 

אישה שחושבת שמגיעה לה הכול ומתייחסת לגברים כמו כאל מין נחות משהו בין השימפנזים לאורנגאוטן צריכה דחוף לחזור לשיעורי אזרחות בתיכון ללמוד על שיוון בין בני אדם. נקודה המוצא החברתית היא שיווין. גם לא משנה אם השיוון נכון או לא, פשוט כי רק ככה אפשר לקיים חברה מתוקנת. גבר שמחפש מרצונו אישה שתנצל אותו כספית וזה עושה לו טוב, בכיף. אבל זה בגלל שהוא רוצה את זה ולא בגלל שהוא גבר דפוק וכל הגברים דפוקים.

 

 

 

מעבר לזה שאם כבר מדברים על מקצועות משפילים, הרבה יותר משפיל בעיניי לעבוד במלצרות. לשרת לקוחות שרואים בך עבד נרצע תמורת טיפ של 20 ש"ח. משפיל מאוד גם לטאטא רחובות ולאסוף את הזבל באוטו הירוק כל בוקר. משפיל לעשות מסאז' בקניון לאנשים ברגליים כשהם יושבים ומדברים בטלפון וכל הקניון רואה את זה. בלי לדבר על צעקות מהבוס ויחס מזלזל בעבודה שאנשים חווים על בסיס יום יומי.

 

בוא נכנס לתוך הגוונים של האפור לכיוון הצבע השחור, לעשות מסאז' מקצועי זה לא חצי זנות? לגעת באדם שאתם לפעמים נגעלים ממנו. שלא הגיע נקי ומריח לא טוב. ששוכב כמו דוכס ומבקש שתלחצי לו עוד בנקודה שם למעלה בשכמות זה לא משפיל? ומה עם שוטפי הגופות בבתי חולים. ומה עם הפיליפיניות שצריכות לקלח ולנגב את התחת לזקנים סיעודיים? מה זה אם לא למכור את הגוף ברמה הכי אינטימית ומגעילה. למה זה כן חוקי ונורמטיבי.

 

 

 

בחורה שמצאה לנכון לעבוד כמלכה בתשלום בין אם היא זונה עם שוט, או שוט עם זונה. פשוט מספקת שירות, יש ביקוש ולכן יש היצע, זה הכול. הגיוני מאוד שאם מראש היא נמשכה לתחום, כלומר עשתה סשנים כתחביב חינם ללא כסף היא גם תהנה מדי פעם עם לקוחות שיש בינהם כימיה טובה. בדיוק כמו שאיש מחשבים לפעמים נהנה לתקן אתגר חדש בעבודה שלו, פשוט כי הוא אוהב את המקצוע. המדד הוא תמיד האם היית עושה את זה בחינם. אם כן זה תחביב אם לא זה עבודה.

 

נקודה שהיא כן נכונה לעלות לדיון היא מי שולט בסשן אצל מלכה בתשלום. אם הלקוח מגיע עם רשימת מכולת ומכתיב לה מה לעשות. אפשר לומר עליה הכול אבל שולטת היא לא. אם כבר הרבה יותר משרתת. ובכלל אני חושב ששליטה מלמטה זו השליטה הכי טוטאלית שיש. לגרום לעובד שלך להאמין שהוא עובד בשביל עצמו זה שליטה מוחלטת. דוגמה היסטורית יפה זו ממשלת בובות. במלחמת העולם השניה הגרמנים כבשו את צרפת ונתנו לצרפתים לנהל ממשל משלהם. ברור לכם שהרבה יותר משפיל שראש ממשלה מריונטה שולט על העם שלו מאשר הכובש.

 

מה שכן, יכול להיות סוג של שליטה ועדיין בתשלום. לקוח שהכסף שהוא משלם הוא רק עבור כיסוי ההוצאות. אחרי הכול סטודיו ואביזרים עולים לא מעט כסף. בדיוק כמו חבר שרוצה להצטרף לטיול שלושה ימים בצפון ואני מבקש ממנו שישתתף איתי בדלק. הנקודה הגדולה היא שבסשן כזה הנשלט לא יכתיב שום דבר. הוא מגיע ויכול להיות שגם אם לא יעשה כלום עדיין הוא ישלם. המלכה תקבע מה יעשה, מתי יעשה וכמה זמן זה יקרה. לזה כבר אפשר לקרוא שליטה.

 

 

 

בניגוד לרבים, אני לא חושב שיש אנלוגיה בין שליטה לחיים. אלא בדיוק ההפך. בחיים אנחנו עושים דברים כי אנחנו חייבים. לעבוד, לקנות, לעשות. אנחנו שולטים או נשלטים כחלק מהמעמד הכלכלי בו אנחנו נמצאים. משחק שליטה אמיתי הוא כשהכול חופשי, כשאני יכול לבחור אם להיות הבוס או המשרת ואפשר גם להתחלף. המשחק הוא הקובע את הקצב ללא האילוצים האמיתיים של החיים. הלוואי שהיינו חיים בעולם בו הכסף הוא לא שיקול ואנו עושים רק מה שאנו רוצים. את החוויה הזאת אנחנו חווים במשחקי שליטה. זה החופש והשחרור להיות מה שאתה רוצה.

 

לכל מקצוע יש את הנזקים שלו, כל מקצוע בסוף נמאס. גם אם יש לך את המקצוע הכי מסעיר, מלהיב ורווחי בעולם. המוח שלנו הוא פלסטי, בנוי ככה שהוא תמיד מתרגל לדברים חדשים ותמיד רוצה עוד גירויים חדשים. שעמום זו תכונה אבולוציונית הישרדותית ממעלה ראשונה. תחשבו על חיה שתמיד טוב לה בלי להתאמץ. היא לא תשרוד הרבה זמן בטבע. הבעיות מתחילות בבחירה שלנו, איזה חלק באישיות שלנו אנחנו בוחרים להרוס בעבודה. 

 

 

 

פסיכולוג שכל היום שומע אנשים חופרים על בעיות אישיות יתקשה למצוא את הזמן והמחשבה להקשיב לאשתו ולתת לה כתף תומכת. כבר נקדח לו המוח מהחפירות של הפגישות היום. נהג מונית יתבאס לקחת את הילד לגן כי גם ככה הוא נסע כבר עשר שעות רצוף ברכב וכל מה שהוא רוצה זה ללכת ברגל או לשבת בבית.

 

ופה הנקודה העיקרית. נערת ליווי / מלכה בתשלום. כל מי שמקבלת לקוחות שלא הייתה נפגשת איתם בחינם והכסף זה מה שמשנה את ההחלטה לקבל את הלקוח. דופקת לעצמה את הנפש. כשעושים משהו שלא רוצים ומגעיל אותנו שוב ושוב מפתחים אליו שנאה עצמית. זוכרים שהכריחו אותו בילדות לעשות משהו. בדרך כלל זה הדבר האחרון שנרצה לעשות בחיים.

 

כשמדובר ברגשות, באהבה, באנשים. לדפוק את הרגש האנושי הקסום של חיבור טבעי בין בני אדם. בעיניי זה מחיר כבד מדי שלא שווה את הכסף. אישית חוותי את זה כשעבדתי במכירות שטח. בשלב מסוים מפסיקים להסתכל על אנשים כמו בני אדם אלא כמו שטרות שמסתובבים בקניון. זה מגעיל ודוחה בטירוף.

 

 

 

קשה ונדיר שתתפתח אהבה ורגש ממערכת יחסים של זונה וקליינט. איך נכיר אחד את השני נשב איתך לדייט, מה אני ישלם לך לפי שעה. מתחילים את הקשר ממקום של חוסר אמון וחשדנות, אולי היא משחקת כדי שהלקוח יתאהב ורק יחזור לשלם שוב, בזמן שבלב היא צוחקת על הטיפש שנופל במלכודת וקונה את המניפולציות הרגשיות שלה. היא משלמת מחיר יקר של נכות רגשית לאנשים. ממש כמו סוכן ביטוח רמאי שיושב איתך לקפה ומשדר שהוא החבר הכי טוב שלך כדי שתקנה ממנו ביטוח יקר במקום אצל המתחרה בזול.

 

זו הסיבה שמערכת יחסים תקינה, כמו זו שאני מחפש כרגע תמיד צריכה להיות מבוססת על אינטרס אחד בלבד. אך ורק על רגשות הדדים. לא כסף ולא רכוש. פשוט כי כל השאר לא מחזיק אהבה,  רק זיוף מגעיל ומעורר בחילה. נכון שרגשות הם גם אינטרסים, אבל הם תמורה הרבה יותר משתלמת כלכלית ונפשית. זה המחיר היחיד שהוא מחיר הוגן. כל השאר הם מחירי הפסד. 

 

 

 

מי שמאמין באהבה ללא תנאים שישקול שוב למה אמא אוהבת את הבן שלה. תדברו עם כל רווקה היא פשוט רוצה את העונג לעצמה להרגיש אמא, זה כיף זה הנאה. זה שיקול אגואיסטי אינטרסנטי נטו. זו גם הסיבה למה הרבה הורים מתאכזבים מהילדים שלהם כשהם גדלים. הם לא הפנימו שהם הביאו לעולם משהו עצמאי עם תודעה ורצונות של עצמו ולא עוד שלוחה של הגוף שלהם שצריך להגשים להם את החלומות ולעשות מה שהם רוצים.

 

להביא לקבצן בפקק עשרה שקלים זה גם אינטרס רגשי. עושה לי טוב להרגיש שאני מסוגל כספית לתת לאדם משהו. זה עושה לי הרגשה טובה. העולם עומד על אינטרסים טובים. מתנדבים בעמותות הם דוגמה מצוינת.

 

 

לסיכום. ורק לפי דעתי חשוב להדגיש. כולנו זונות, אינטרסנטים ואגואיסטים. זה הטבע שלנו.

 

תשאפו להיות מהטובים ביותר מהסוג הכי יוקרתי..

מיתוסית​(שולטת) - פוסט מעולה ומעורר מחשבה.
מכירה פה הרבה טיעונים, לרובם איני מסכימה.
הבעיה שהכנסת לפה כל כך הרבה נושאים ויש לי כל כך הרבה מה להגיב, שקצרה היריעה בתגובה, אבל אולי אכתוב על זה פוסט.
רק על דבר אחד אגיב- זה נכון שכאתה הופך תחביב לעסק, אתה מתחיל למאוס בו כתחביב.
אבל- לא בהכרח בכל מקרה ולגבי כל דבר.
אני עוסקת במקצוע טיפולי שדומה לפסיכולוג, אבל לא, ואני יכולה לומר שכשהייתי נשואה, אומנם איך שחזרתי הביתה לא יכולתי לשמוע את בעלי מספר על היום שלו ישר אח"כ, וגם אני הייתי צריכה את השקט שלי, אבל אח"כ דווקא שמחתי להקשיב לו וזה איפשר לי בריחה מהעבודה. להקשיב לצרות של חברים ומשפחה זו פאזה אחרת.
מה שכן, קרה לי לא פעם שאמרו לי: "אבל אנחנו לא מטופלים שלך", כשהתחלתי לדבר איתם ולהשתמש במיומנויות טיפוליות.
ככה זה כשזה הופך לטבע שני...
:)
לפני 4 שנים
Master Mind - תודה.
אשמח אם תכתבי את דעתך לגבי מה שלא הסכמת פה / בפוסט בבלוג שלך.
בסך הכול אני כותב כדי להשמיע את דעתי ובעיקר לשמוע דעות חדשות..

כתבת "נכון שכאתה הופך תחביב לעסק, אתה מתחיל למאוס בו כתחביב"
נשמע שאת בסך הכול נהנית בעבודה. ואני מאמין שאת גם טובה במה שאת עושה.
תחשבי מה היה קורה אם היית שונאת את העבודה שלך.. האם היית מקשיבה לבעלך..
לפני 4 שנים
מיתוסית​(שולטת) - היה לי תחביב אחר שהפכתי אותו לעסק, וזה לא צלח מסיבות שונות, ואכן מאסתי בו כתחביב ולקח לי זמן רב מאוד לפני שחזרתי לעסוק בו מחדש כתחביב, וגם כיום אני בקושי עוסקת בו בתדירות שעסקתי בו פעם, לפני כן, כשהיה תחביב.
תודה על המחמאות :)
אני שונאת את מקום העבודה הנוכחי שלי, לא את מקום העבודה עצמו.
אי אפשר להיות בעבודה כמו שלי אם אתה לא אוהב להקשיב לאנשים, אתה לא תשרוד בזה.
לפני 4 שנים
שולט וג'נטלמן - מסכים אתך לכל מילה שכתבת
ומי שיכחיש משקר לעצמו
פוסט מעולה
לפני 4 שנים
Master Mind - תודה!
ברוך הבא לבלוג :)
לפני 4 שנים
אשת לפידות n​(שולטת) - אין עליך כתיבה משובחת ראויה להראות פה במגזין,המון מהכתוב מוסכם גם עבורי,לא סתם התחברתי אליך,יא קרמינל.מי שתזכה בך בסוף תהיה כל כך מאושרת.אם רק תדע לנווט הישר למוחה וליבה.אבל שנינו יודעים שהרף גבוה,אבל יש תקלישאה שלכל סיר יש את המכסה
נ ב
אמרתי לך שאוהבת אותך אהבת חינם?
לפני 4 שנים
Master Mind - רעיון טוב יקירתי..
אני יפנה לפרסם פה במגזין. יש לך המלצה איזה פוסט לשלוח לכלובי?
יא קרמינל חח הורסת.. מעניין אם ברף הגבוה אני הסיר או המכסה :)

נ.ב את לא צריכה לומר. אני מרגיש את זה.
לפני 4 שנים
אשת לפידות n​(שולטת) - הנוכחי ולמה לכלובי היישר למגזין
לפני 4 שנים
Master Mind - הגשתי לפרסום.
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י