אני אוהבת את הגשם בחלון..
מתה על ימים כאלו, יום של התייחדות אני קוראת לזה.
יום בממלכה הפרטית שלי (ביתי) אוהבת מאד מאד את הבית שלי.
יום גדוש לנשלט אחד..לפתוח לו את הדלת, להסתכל לו בעיניים עם המבט הרושף שלי..
הוא על 4 צמוד לעקביי,אני נשענת על הדלת, והוא מסניף, מריח,נכנס לטראנס של התמכרות
עייניו עצומות, הוא מתחיל את הפולחן , הוא מכיר את הפולחן על כל שלביו!
אני מתחילה להלך, והוא עדיין צמוד לעקב הדק שלי..מתיישבת על הכורסא, ומתמוגגת מלהביט
על המחזה הנפלא שנגלה לעיניי,צופה בו,אין מילים במחזה,(מחזה משובח בברודווי (ניו יורק)
הוא עולה מעלה , שואף לראותיו את ריחי,ומתמסטל! ממש כך!לא מיין, לא מסם,אלא מריח! (כמה מרטיט הרגע הזה)
הריח באפו,מוביל אותו,משעבד אותו,ממכר אותו, אני כעין צופה בקהל) הוא לא זקוק להכוונה ממני!
הוא טורף,הוא נכנס לאמוק מטורף,אני אוהבת את האמוק הזה,את החיה שבו!
משחרר אותי הטירוף שבו, מתמסרת" לגבר שבו, כעין מאבדת שליטה אבל תמיד בשליטה!
בפולחן הזה שניננו עולים מעלה מעלה בגבהים העצומים עד שאין לאן להגיע , והכי יפה שכל אחד מהמקום שלו,
טראנס מטורף,של אהבת גוף האישה,שלא תמיד נמצאות המילים באמתחתי לתאר!
והדבר שיכול להביא אותי לגבהים הללו , זה העוצמה שבו שמועברת על כל חלקיק בי!
ולבסוף החיבוק שמשלים את הפולחן, וההתכרבלות של ביחד!!
כן, גשם בחלון, וזו רק פנטזיה של איך יום כזה יכל להיות, ורק ממקום של רגש!
לא סטוץ עלוב,או רגע רגעי, אלא משהו אמיתי,מוחשי ,כי רק כך אפשר להגיע לפולחן שלי!!!
וזה פאקן פולחן.....
שבוע טוב לכולם,יום של פולחן וסגידה!
