שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני שנתיים. שישי, 21 באוקטובר 2016, בשעה 05:57

מבין כל ההודעות שאני מקבלת ישנן גם הודעות המתקבלות משולטים.
ההודעות הן בדר"כ שאלות או אמירות בנוגע לפוסטים שבבלוג, בקשות לעזרה ולדעות או סתם שיחות ידידותיות. אבל יש את הקומץ הזה... הקומץ הקטן שעושה לי כזה כיווץ בלב.

לא, אני לא מתכוונת למטרידנים (לא שחסר, אבל הם פשוט לא קיימים מבחינתי) אלא ל"שולטים".
אני לא שמה את המילה "שולטים" בגרשיים כי אני חלילה מזלזלת בהם, אני יודעת שזה מונח סובייקטיבי ולכן דעתי הסובייקטיבית אינה מדד למי שולט ומי לא.
אני שמה את הגרשיים כי לא מדובר בדעה שלי אלא בשלהם!
ברור להם כשמש שהמונח "שולט" לא באמת מייצג אותם, שכן הם לא שולטים או לא רק שולטים, אך הם לא מסוגלים להודות בכך בקול רם ועושים הכל על מנת לטשטש זאת.

ההודעה תמיד מתחילה באופן מתנצל על אף שלא עשו דבר.
"אני יודע שכתוב לי שאני שולט אבל בבקשה תקראי" הוא כמעט תמיד המשפט שפותח את ההודעה.
לאחר המשפט הזה מגיעה פסקה עם תיאורים שמסבירים את "הסיטואציה המצערת אליה נקלע" בה הכותב שופך את ליבו ומספר על כמה הוא מעוניין בצד השני של השוט. ורק הנבונים מביניהם, אלו שבאמת עשו חשבון נפש בעניין, יהיו מסוגלים להודות בין השורות הללו שהם פשוט מפחדים.

כמעט תמיד לאחר שאני מקבלת הודעה כזו, אני נכנסת לפרופיל האישי של השולח ומגלה בלוג או פרופיל שהוא פשוט אנטי-תזה להודעה שקבלתי.
הרבה מלל סביב שליטה גברית, הרבה תיאורים שמאדירים את היותו שולט בלתי מעורער. הוא מציין כמה שהוא חזק, דומיננטי ועוד כל מיני דברים שגם ללא ההודעה שקבלתי מאוד מזכירים לי את המשפט הזה על הכלבים הקטנים שנובחים בקול רם על מנת שהסובבים יקבלו תחושה שיש להם כוח, בעוד כלבים גדולים לא עושים יותר מידיי רעש כי הם מבינים את כוחם ולא צריכים הכרה מהסביבה הרי שבהם קיים את מה שהכלב הקטן רק מעמיד פנים שיש לו.

אז למה בעצם להעמיד פנים שיש לך משהו שאין לך?
למה לעשות כזו הצגה מא' עד ת', רק בשביל למצוא את עצמך במקום שאתה לא באמת רוצה להיות בו? למה להרחיק את עצמך ממשהו שעושה לך טוב?

המניע, הוא כמו המניע במשל הקצרצר המוזכר למעלה- פחד.

פחד שלא יקבלו אותך כמו שאתה. פחד שבגלל שלא יקבלו אותך יזיקו לך, ע"י דחיות ולעג. הפחד הזה יגרום לאנשים מסויימים לרצות לזנוח את מי שהם ואת מה שעושה להם טוב, להכחיש זאת בכל דרך אפשרית ופשוט לצאת מגדרם על מנת שחלילה לא יפלט אפילו בטעות איזכור קטנטן לכך.
הם מקווים שבכך הם יהפכו להיות "האדם האידיאלי" שהם בטוחים שיסב להם רוגע, ובפחד גדול הם שומרים את עצמם האמיתי בתוך איזה ארון חשוך.

אבל האמת היא, שהפחד הוא זה שבסופו של דבר עושה יותר נזק מאשר הקבלה העצמית של הדבר "הנורא" הזה שנקרא "אתה".
כמעט לכל דבר אפשר להתרגל, חוץ מלפחד. פחד הוא רגש שהמטרה שלו היא להכין אותך לפעולה- או לבריחה או ללחימה, או נפשית או פיזית.
המטרה של הרגש הזה היא לעשות הכל על מנת שלא תהיו במצב רגוע שמאפשר את אותה התרגלות כי התרגלות משמע שלא תברחו או תלחמו במה שהגדרתם כאיום. כך שאי אפשר להתרגל לזה, האמינו לי, אני מדברת מניסיון של אדם שחי כבר כמה שנים עם הפרעה שמייצרת פחדים מכל שטות.

אתם יודעים מה הדרך היחידה להפסיק פחד? גם לזה אתן דעה מנסיון. 
הדרך להפסיק לפחד היא לא להילחם בפחד או לברוח מפניו, הרי שאם זאת תהיה האסטרטגיה שתאמצו, תמיד תמצאו את עצמכם בבריחה או לחימה כשיופיע הגירוי שמוביל לתחושה הזו וזה רק יעצים את הפחד.
לכן הדרך היחידה לנצח אותו היא לקבל אותו. כשאתם מקבלים פחד, בסופו של דבר, הוא הופך לכל כך מובן מאליו שזה כבר לא "ביג דיל" עבורכם והמחשבות שלכם פשוט יחדלו להסתובב סביבו.
כשאתם לא רואים במשהו איום, הגוף והנפש שלכם לא נכנסים למצב של התגוננות מפני איום וזה בדיוק הרוגע שלו אתם מחכים.

אז כן, לא יהיה לכם קל. אני לא אומרת שאם עכשיו תקבלו את עצמכם כנשלטים או מתחלפים יצאו באותו רגע קשתות בענן ויעופו חדי קרן באוויר.
אני בטוחה שתזכו לביקורות, אני בטוחה שחלק מתסריטי האימה שרצים אצלכם בראש יתגשמו. וכן, זה אומר שאולי האנשים שהרשמתם בעבר עם הרוח והצילצולים על היותכם שולטים יעקמו את הפרצוף, ובהחלט הולכות להיות בחורות שידחו אתכם.

זה רק נראה לכם שאתם עומדים לאבד הרבה, אבל אתם לא עומדים לאבד כלום. אתם פשוט עומדים לגלות מי כן מתאים לכם ומי לא במקום להמשיך לחיות בסרט צבוע. לא תאבדו איש אלא תפסיקו להיות מוקפים באנשים שאוהבים אתכם "על תנאי" שבו אתם מחוייבים לשחק מישהו שאתם לא.
אתם לא תרחיקו שום בחורה, אלא תסננו את מי שלא הייתה מתאימה לכם גם ככה. ואגב, מי שירחיק יותר בנות זוג פוטנציאליות זה אדם שלא סגור על עצמו ויתחיל לשחק משחקים של "רוצה, לא רוצה" שכוללים שקרים והעלמויות פתאומיות בגלל כל מיני נקיפות מצפון אישיות, יותר מאשר אדם שיגיד מה הוא מחפש גם אם זה לא יהיה התואר הנחשק של השנה.

אתם אולי לא תזכו למלא אנשים, אבל תזכו לטובים שבהם שמתאימים לכם. אתם ממש לא חייבים להמשיך להקיף את עצמכם באנשים שגורמים לכם להרגיש רע בגלל משהו שעושה לכם כל כך טוב ולא פוגע באף אחד חוץ בנורמה הדפוקה הזו שצריך היה לנפץ כבר מזמן.
שהאלו ישארו עם הפרצוף העקום שלהם, ואני באופן אישי מאחלת להם לעקם אותו כל כך חזק עד שיתפס שם איזה שריר.

אם אתם מתחלפים זה לא סותר את החלק השולט שבכם ואם אתם לגמרי נשלטים זה לא הופך אתכם לחלשים.
הדבר היחיד שהופך אותכם לחלשים זה הפחד להיות אמיתיים עם עצמכם, כי תראו איך הוא מסובב לכם חלק בלתי נפרד מהחיים במקום שאתם תקחו אותו בידיים. עמוק בפנים אתם יודעים את כל כאלו מבלי שהייתי צריכה לכתוב על כך פוסט.
אז תעצרו שנייה ותחשבו כמה זמן אתם מקדישים להכחשות, כמה זמן אתם מקדישים למלחמות האלו בעצמכם ואז תחשבו שאת כל הזמן הזה יכולתם להשקיע בלחפש וכנראה שגם למצוא את מה שאתם מפנטזים עליו בסתר ליבכם.
תחשבו כמה רחוק יכולתם להגיע אם הייתם כנים עם עצמכם ואז תשאלו בשיא הכנות: האם שווה להמשיך לשקר עצמי ולתת לפחד לנצח? או שכדאי בכל זאת להיות קצת יותר אמיץ?

עציץ​(מתחלף){משוייך} - לתוך.פרצוף.שלנו.בום

וברצינות:
קחו את המושכות חזרה לידיים שלכם. אל תתנו לפחד לנהל אתכם.
לפני שנתיים
בכוח המוח - אתה משו משו.
לפני שנתיים
בכוח המוח - *את
לפני שנתיים
עציץ​(מתחלף){משוייך} - אה. חשבתי שגם אני.... :(
לפני שנתיים
Dan GerouS - אנשים לומדים על עצמם תוך כדי תנועה. לא מן הנמנע שיום אחד הם יצאו מהארון, אבל עדיין הם בשלב של הגישוש והבדיקה..
לפני שנתיים
dror30 - תמיד מעניין לקרוא את התובנות שלך.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י