שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני שנתיים. שני, 30 בינואר 2017, בשעה 21:59

אני סבורה שאחת הסיבות לאהבתי למדים וללבוש מחויט, מלבד ההתניה הקלאסית, היא כי יש משהו סימבולי בהלפשיט את הנשלט שלך מהם. להשליך את הדרגות וההישגים שלו לרצפה, להוריד את סמכותו ואחריותו ולהניח אותן בצד. לקלף את כל השכבות ולהגיע למי שהוא באמת. לראות אותו חשוף בפניי ולא רק בגלל שהוא עירום פיזית.

ככה אני אוהבת אותו, כשהוא פשוט ואמיתי, מביט בי כפי שהוא באמת ולא כפי שהוא מבעד לחזות הזו שהוא מתעטף בה ביום-יום, בין עם בעזרת הבדים ובין עם בעזרת ההתנהגות. כמה מה שהוא עוסק בו נחשב יוקרתי בעיניי החברה לא עושה עלי רושם, ובטח שלא כמה כסף הוא מרוויח מזה. אני לא מתלהבת מאלו, אני מתלהבת מהאדם שהוא באמת, שהיום-יום שלו קובר מתחת לכל זה.

בשביל להיות שלי הוא לא צריך להוכיח איזה "גבר-גבר" חזק וסמכותי הוא, ולהמשיך להתחבא מאחורי אותן מסכות יום-יומיות. הוא צריך להיות פשוט הוא. אבל זה לא פשוט להיות פשוט הוא, כי על מנת שתהיה היכולת להתמסר, להביא את הגוף והנפש להיות חשופים בפניי בעולם שבו הוא חייב לעמוד בסנדרטים מחמירים נדרש הרבה אומץ! וזה בדיוק מה שאני מעריצה באדם כזה. אני מעריצה את זה מעומק ליבי, כי זה דורש רמות ענקיות של קרבה ואמון שאין מספיק מילים בשום שפה אנושית בשביל לתאר אותן במלואן. לא ניתן לבטא אותן, אבל בהחלט ניתן להרגיש אותן באופן כה נעים בכל נים בנפש. 

אני מרגישה כבוד גדול כשמישהו בוחר בי מכל האנשים שהוא מכיר, ומניח בידיי מפתח לליבו בידיעה שאני אשמור עליו מכל משמר, שאפתח רק את החלקים הנכונים בנפשו, בזמן הנכון ולמטרה טובה. רק זה, כשל עצמו, מדליק אותי אפילו לפני שקורה בנינו משהו פיזי.

עבור אחרים הוא המפקד/הרופא/המרצה/הבוס, אבל אני רואה מי הוא באמת מעבר לכל הכותרות. עבורי הוא הילדון הקטן שלי. ילדון שצריך מישהי שתעצור לרגע את מרוץ חייו המתיש, תעטוף אותו בחיבוק שירגיש כאילו באמת יש לה כוחות-על להקפיא את הזמן המלחיץ. אני יכולה לראות מבעד לכל התארים והכותרות שהוא בסה"כ זקוק למישהי שתחדור אליו בהרבה אהבה ולא רק לתחת, שתבהיר לו שמותר להיות הוא בהרבה שלווה ונחת.

על אף שזו נשמעת הקטנה, לקרוא לאיש כזה מכובד ילדון, מבחינתי מדובר שבשם תואר הרבה יותר עמוק מאלו שמכבדים אותו רק באופן פורמלי על פני השטח. כי אני מכבדת את מי שהוא, עם כל החסרונות וההיתרונות, עם כל הפחדים והחוזקות. מולי הוא חשוף, הוא לא יכול להסתתר ואני כל כך אוהבת את מה שאני רואה, ובעיקר את החיוך הביישני שלו באותו רגע של מבוכה, עד כדי שבא לי לתת לשפתיים המכווצות האלו נשיקה. 

הרי כשהוא ילדון הוא מתחבר לבסיס שלו כאדם ונותן לי לראות אותו במלואו. ומהו הבסיס הזה אם לא הילדות שלנו? לא אכפת לי שזה נשמע כמו קלישאה, כי בסופו של דבר משם כולנו באנו. לרבים מאיתנו קשה להסתכל לאחור ואנחנו מנסים להרוג את הילד הפנימי בשביל להשתלב ולהוביל בעולם כזה תובעני, שלעיתים נדמה כי להראות מידה של רגישות בו זאת חולשה.
ברור לי שדרוש הרבה אומץ מצידו להיות במקום הרגיש הזה, ואני מודעת לאחריות הגדולה שדרושה מצידי בשביל להוביל אותו כשהוא שם.

זה דורש הדדיות ושיתוף פעולה ואת הקסם שאלו יוצרים אנו מרגישים בכל כפתור שנפרם וחושף עוד סוד עליו בפניי, בכל נשיקה שאני מעניקה לו כשהוא נתון לחסדי, בכל מגע בין אם הוא חיבוק או הצלפה, ניתן להרגיש בקרבה גדולה.
כזו אהבה אין למצוא בשום מקום מלבד בעולם שנוצר בנינו מתוך הרבה כבוד והערכה. 

Devil May Cry - אחרי קריאה מדוקדקת -
הגבר שיזכה בך,יהיה בין האנשים המאושרים על פני האדמה.
מאחל לך להעניק את כל זה למישהו,במהרה
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - תודה :)
לפני שנתיים
Aצועני​(אחר) - הסבר ממצא ומעניין
לפני שנתיים
תפוח אדמה חרוך​(נשלט) - שאלה: ואם יצא המקרה וקל לו מאוד לעשות את המעבר הזה? אם זה נורא טבעי לו להסיר את המדים ולהיות ילדון? כלומר, אם הוא לא צריך הדרכה ממך כדי להוריד את המסכה, אלא הוא בא כבר מוכן,
האם עדיין תהיה לך אותה הנאה ותשוקה מהאקט הזה?
אני בעצם שואל האם ההנאה שלך כרוכה בשינוי המנטלי שאת כובשת, או שעצם האקט מספיק?
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - אם קל לו איתי, אז איזה כיף :) יהיה יותר נוח. אני לא רוצה שלבן אדם יהיה קשה מאוד ולא נוח.
אני לא מאמינה שיש מישהו שזה באמת בא לו בקלות טוטאלית, לכל אחד יש את העכבות שלו. יש מי שזה יהיה לו קל יותר, ויש את מי שיהיה לו קל פחות.
והאמת? גם לא צריך בשביל זה מדים או מעמד כלשהו.
אם למישהו קל איתי במפגש הראשון, סימן שהשארתי עליו רושם של אחת שאפשר לסמוך עליה. גם אם זה לא במשהו ממשי שעשיתי עבורו, אלא אפילו באופן שבו התנהלו השיחות בנינו.
האקט עצמו נחמד, אבל כשיש לו משמעות והוא לא טכני זה שדרוג משמעותי. לאו דווקא בגלל איזה שינוי מנטאלי, אלא העובדה שנוצרת קרבה.
לפני שנתיים
אשת לפידות n​(שולטת) - כל כך היטבת לתאר מתוקה שחייבת לפרגן ולשתף אותך,רק מוכיח כמה עומק יש בך,ולכל הקשקשנים בגרוש שחופרים על גילך,תלמדו,ותתחילו לאט לאט,בנשימה עמוקה.
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - מתה עלייך ❤❤❤
לפני שנתיים
lunabela - מדהים. כמה עומק ויושרה פנימית. תענוג לעיניים הקוראות. שאפו!
לפני שנתיים
אשת לפידות n​(שולטת) - לונה את גם חתיכת אישיות מדהימה וכנה וישרה מאין כמוהה,אתן כישרון מולד.
לפני שנתיים
lunabela - חחחח תודה אהובה... הסמקת אותי :) ♡
לפני שנתיים
עציץ​(מתחלף){משוייך} - וואווווו!!
אני צריך לקרוא את זה שוב עכשיו!
לפני שנתיים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - לקרוא ולהרגיש מאיזה עומק זה מגיע
את לגמרי מדהימה.
מעומק ליבי מאחלת לך שימצא לך האחד שיכנס בדיוק כך ללב שלך ואת לשלו
לפני שנתיים
ההלך{Misto Rin} - אני חושב שההפשטה מן המדים היא חוויה מעצימה בענייך, דווקא, משום המשמעות הסימבולית שיש למדים בעיני החברה (ומכאן תוקף החוויה שלך)
כי הרי כל אדם מציג חזות כזאת או אחרת שאת מבקשת להפשיט ממנו.
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - על זה בדיוק כתבתי...
לפני שנתיים
ההלך{Misto Rin} - כתבת "נחשב יוקרתי בעיני החברה *לא* עושה לי"
חשבתי שדוקא כן
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י