בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני שנתיים. שבת, 29 באפריל 2017, בשעה 12:52

בהמשך לפוסט שלי על המיתוסים והציפיות המאכזבות מטיפולים נפשיים וקווי הדימיון שמצאתי בינם לבין עולם השליטה, ברצוני להרחיב על הסוגיה:
לדעתי, יותר מידי נשלטים/ות ניגשים/ות לבדס"מ מתוך תקווה, מודעת וגלויה או שקועה אי שם בתת-מודע, שהשולטים/ות שלהם יהיו דמויות מטפלות עבורם.
אך תקווה זו אינה אלא פנטזיה שלא עומדת במבחן המציאות. ברוב הפעמים הציפייה לקשר שליטה "טיפולי" גוררת עמה אכזבות קשות, ניצולים מצד כל מיני מתיימרים, ובמקרים מסוימים כל הדינמיקה שנוצרת סביב כך אף פוגעת בצד השולט "החזק והמטפל".

נתחיל מהמובן מאליו: מה שהופך שולט/ת לאחד/ת כזו, זאת העובדה שזה מחרמן אותם והם מסוגלים לנתב את הפנטזיה למקום הגיוני שניתן לממש במציאות (הייתי רוצה להגיד שגם בבטיחות, אך לצערי לא כולם מקפידים על כך).
הם יכולים להיות כל אדם, מכל מעמד, מכל רקע, עם כל סיפור חיים ועם כל סוגי האופי והתכונות האישיות. אין דמות אחידה למחזיק בתפקיד "השולט" ולכן לא לכולם יש קור רוח, סבלנות, יכולות הכלה ושאר התכונות שנדרשות ממטפל נפשי על מנת שהטיפול יעבוד. וגם אם יש להם, הם לרוב הם חסרי השכלה והכשרה פורמלית בטיפול נפשי.
לו במקרה כן מצאתם לעצמכם שולט שהוא גם איש טיפול בחייו הפרטיים, סביר להניח שלא יעז להפר את כללי האתיקה ולטפל בכם כשיש ביניכם יחסים שכאלו, כי הוא יודע שמהלך כזה יעשה יותר נזק מתועלת, גם מקצועית, וחמור מכך- נפשית.

על אף זאת ובכל זאת, יהיו שולטים/ות שבתום לב או מרוע לב, יתיימרו להיות "מטפלים".
אם מדובר בתום לב, המניע המודע או הלא מודע, הוא סיפוק מנטאלי מכך שיש מישהו שנעזר בכך, שצריך אותך, שאפילו תלוי בך ונראה כי יעריץ אותך על כך ויקבל בשקיקה כל עצה/דעה/הכוונה שתתן לו. סיפוק שנשמע כה מבורך לאור המחשבה שאתה עוזר איתו למישהו, ולא רק מספק את עצמך.
אם מדובר ברוע לב, מדובר בכאלו שינצלו מצב רגיש שכזה ואת התלות שנוצרת בעקבותו לסיפוק דחפיהם בצורה לא הוגנת ודורסנית שהנשלט לא יכול להתנגד לה מכיוון שיחשוב שזה היחס שהוא ראוי לו. זה די ישר ולעניין, ואין מה להרחיב על זה כל כך. אך על טובי הלב יש מה להרחיב והרבה! כי בעוד רעי הלב פוגעים בנשלטים וזה ברור כשמש, טובי הלב יפגעו בסופו של דבר בעצמם, וזאת סוגיה שלא רבים מודעים אליה או מרבים לדבר עליה.
היא מתחילה בתחושת אופוריה וגאווה בכך שיש מישהו שמרגיש אסיר תודה על כל עצה, חיבוק או חיזוק. בשלב זה, פגיעה בך, בגלל היותך דמות כה מוערכת נראת כדבר לא יעלה על הדעת. 
אך יחלוף פרק זמן מסוים, ותחושת העוצמה תתחלף במהרה בתחושת אכזבה כשהעיניים יפקחו ותראו שהנשלט לא מסוגל להחזיר לכם תמורה רגשית ועזרה שווה, וזה במקרה הטוב. זה פוגע, כי זה לא באמת טיפול אלא קשר שבו גם לכם יש צרכים, ולו הבסיסיים ביותר, שאתם מצפים שימלואו.
ומה קורה במקרה הרע, אתם שואלים? יהפכו אתכם "לפח זבל רגשי" שאליו יושלכו כל הקשיים שהנשלט אגר בתוך עצמו במשך תקופה נכבדה ולא יכל להוציא במקום אחר, היכונו לערימה ניכרת של "פסולת" שתיפול עליכם.
כי זה העניין עם אנשים לא יציבים או פגועים- הם לא תמיד נוהגים בצורה שקולה אלא לרוב הקשיים שלהם מכתיבים להם את ההתנהגות. על אף ההשקעה והרצון הטוב שלהם, אנשים פגועים מתנהלים לא פעם בהתאם לדפוסי התנהגות הרסניים שהביאו אותם למקום הפגוע הזה מלכתחילה ומנעו מהם לקבל עזרה שהטיבה עמם באמת עד כה.

הנה רשימה חלקית אך ארוכה של תקריות שסביר להניח שיקרו בקשר עם אנשים שכאלו:
יש סיכוי סביר שיפתחו כלפיכם אובססיה וידרשו מכם להעניק להם יותר ממה שאתם מסוגלים.
יש סיכוי סביר שיגיבו באופן דרמטי או מניפולטיבי כשלא תמלאו את צרכיהם בדיוק כמו בפנטזית הישועה שלהם.
יש סיכוי שיעלמו לכם יום בהיר עקב פחד, הסתגרות דיכאונית או אפילו לאחר שקמו על הרגליים כי אתם מזכירים להם את נזקקותם.
יש סיכוי סביר שיתחילו לקחת אתכם כמובן מאליו ויזלזלו כי הם מרגישים שתבליגו על הרבה דברים מתוך רחמים או תחושת שליחות.
ש סיכוי סביר שיביעו אגרסיביות כי אתם מזכירים להם את דמות האב/אם/כל דמות מטפלת שהיית אמורה לעשות את תפקידה ונכשלה ומשתקפת בדמות שהם מייחסים לכם.
יש סיכוי סביר שישליכו עליכם את החרא שאגרו במהלך היום כי יותר קל להתמודד עם דמות סלחנית מאשר עם הגורמים המאיימים האמיתיים.
ובעיקר, לאחר שתחוו את רוב/כל אלו, יש סיכוי סביר שתבינו היטב את הסיבה האמיתית שאין להם חיי חברה/חיי מין/עבודה/עצמאות/ביטחון וכד' והיא לא בהכרח גורל בלתי נמנע אלא תוצר של התנהגותם שזימנה לאחרים הזדמנויות להתייחס אליהם בהתאם וחוסר יכולתם להגיב לכך ביעילות "ולצאת מזה" הכניסה אותם למעגל יאוש שגורם להם להמשיך לשחזר דפוסים אלו, ממש כמו הרגל.
והרגלים לקויים של הסתגלות/התמודדות/וויסות רגשי/תקשורת בין-אישית, כל עוד הם לא נשברים, נוטים לחול על הכל, לכן אין פלא שזה חל גם עליכם.

בסופו של דבר, גם אתם עלולים להרגיש כמו אלו שכבר ויתרו עליהם בעבר על אף האלטרואיזם, אך כמובן שלא תרגישו בנוח להודות בכך וזה מה שיוביל אתכם למצב של "קריעה" בין תחושת המחוייבות המוסרית להישאר מתוך רחמים לכאבם אך מנגד רצון לעזוב מתוך תחושת חסך רגשי או זלזול בכם. לא כי הנשלט "אדם רע" אלא כי מרוב שהוא שקוע בקושי הוא לא יהיה מסוגל לעזור, להקשיב או אפילו להודות לכם, גם אם ממש ינסה.
כמטאפורה שתמחיש את עניין, נסו לחשוב על אדם הנמצא בביצה טובענית ומנסה לחלץ מתוכה את חברו בעודו הוא עצמו נמצא בתוכה, איך זה יסתיים? בכך שהוא ישקע ביחד איתו ואולי אף יזרז את טביעתו. צריך להיות חזק מספיק ולצאת מהביצה, לעמוד במקום נטרלי, בשביל שתצליח לעזור למי שנמצא בתוכה.

אני יודעת שעכשיו יבואו נשלטים/ות עם קשיים ויגיבו שמצאו את השולט/ת על הסוס הלבן, או שולטים/ות שתמכו והרגישו את ההפך המוחלט, ולהם אגיד כך: קשר שליטה או כל קשר אנושי כלשהו כן יכול (ולדעתי, גם אמור) לכלול בתוכו אמפתיה, אכפתיות, עזרה ודאגה.
זה אנושי וזה מובן בדיוק כמו שזה אנושי ומובן שרבים מאיתנו מתמודדים עם קשיים שונים ואף אחד לא תמיד מרגיש 100% שלם/יציב/בריא בנפשו. אחת ההגדרות לקשר בריא זאת היכולת לעזור זה לזה, הבעיה היא כאשר כשהקשר מבוסס בעיקרו או בלבד על קושי נפשי חריף של אחד הצדדים ללא שום תקשורת רגשית בריאה והופך למשחקי מושיע- קורבן.
כשאדם רואה במישהו מושיע בלעדי הוא עושה לו אידיאליזציה שמעוותת את החשיבה ומוליכה שולל, שהרי מושיע הוא כל-יכול ויודע-כל, ולכן יצפה ממנו להיות תמיד זמין, להכיל הכל ולא להזדקק לעזרה או התחשבות בצרכיו.
כשאדם רואה בעצמו מושיע הוא יכול להשתמש בכוחו לרעה או לצפות לתמורה שהצד התלוי בו לא יכול להעניק, מטבע קשייו, ולהתאכזב מכך ואף להיפגע קשות מהיחס שהוא מנסה להכיל בעודו דוחק את צרכיו שלא מקבלים את המענה הראוי, דבר שיכול להיגמר באובדן יכולת ההכלה והסבלנות ויצור "פיצוץ" מכוער.
אז אם אתם התנהלתם על אף הקשיים, לוודאי וזה לא היה המצב שלכם ולכן גם הגעתם לאיזון ולקשר בריא על אף זאת. החיזוקים שנתתם וקבלתם בהדדיות, ולא באופן חד סיטרי, עשו את ההבדל בין קשר בריא בעל הירידות והעליות הנורמטיביות שחוויתם לבין הקשר ההרסני שאני מדברת עליו שהנו בעל ירידה אחת תלולה לתוך תהום.

יש סיבה טובה ללמה טיפול נפשי אמיתי ומקצועי, שבו צד אחד נותן והשני מקבל תמיכה והכלה באופן חד סיטרי, נעשה עם איש מקצוע שעבר הכשרה ארוכה, ששומר על גבולות ברורים ולא הופך לחבר פעיל בחייכם האישיים ובטח שלא לבן זוג או לפרטנר מיני. כי זה עושה יותר נזק מתועלת, לכל הצדדים. ועל כך ניתן ללמוד בהרחבה מהספרות המקצועית.

השורה התחתונה שלי היא כזו: בפרטנר תומך כן אפשר להיעזר, אבל לעולם לא לראות בו איש טיפול ולקוות שהוא יושיע אתכם. ובטח שלא להתיימר להיות "אנשי טיפול" מושיעים בעצמכם. אלו פנטזיות הרסניות מניסיוני ומניסיונות שראיתי אצל אחרים.

איה74 - צודקת לגמרי
לפני שנתיים
אבא׳לה - מאה אחוז .
לפני שנתיים
deepThinker - אני חושב שפרטנרים טובים צריכים לעזור אחד לשני, בלי קשר לאיפה הם נמצאים בסקאלה; זה לא חד כיווני שולטת => נשלט.
הייתי רוצה המון פעמים לתת לפרטנרית שלי את ההרגשה שאני שם תמיד בשבילה לכל הקשיים שהיא צריכה ויותר מיזה להשתפר ביחד.
יש מערכות יחסים שהן עם רעל ומי שנמצא בהן רק מזיק לעצמו, מנגד יש מערכות יחסים בהן אנשים מחזקים זה את זה (מה שנקרא power couple).
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - זה פחות או יותר מה שאמרתי.
אם החיזוק הוא לא הדדי, אלא יש רק צד אחד ששואב אנרגיות ומתיש את האחר (ולא משנה אם זה שולט/ת או נשלט/ת, פשוט לרוב, הצד הנשלט מתלבש על תפקיד "הקורבן") או שהאחר מנצל את קושי ולוקח ממנו יותר מידי, מדובר בקשר לא בריא.
אם זה הדדי ומוצאים נקודות איזון בין לתת ולקבל, אין בעיה.
לפני שנתיים
ייעוץ בדסמי​(שולטת) - בשליטה, בחברות, באהבה ובכלל.
כמו כאן- https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=59784&postid=459647
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - כתבת מאוד יפה :)
לפני שנתיים
unpredictability​(אחרת){עבר} - אני מרגישה צורך להיות פרקליטו של השטן, ולייצג את הצד האנוכי נצלני ופוגע, כדי לתת תמונה טיפה יותר מלאה.
אני נשלטת, ובמקביל חולת נפש. אמיתית כזו, עם פסיכיאטר בחיוג מהיר.
וכן, בתוך קשר בדסמי עם היררכיה ברורה, שגולשת לשגרה, אני מצפה, או ציפיתי בתמימותי, שבן הזוג השולט יציל אותי מעצמי. שבשונה מגבר ונילי ממוצע שיראה ביטול עצמי (שלצערי ליווה אותי כל קשר, ואני כבר לא מאמינה שטיפול עם איש מקצוע יצליח לפתור) ויקפוץ על ההזדמנות, שולט יראה בכך ביטוי הגיוני לזוגיות בדסמית וימנע ממני לעשות ויתורים שיכולים להיות הרסניים עבורי, כי יש לו אחריות וסיי בעניין. זה מעולם לא גרם לי לבוא לאקס שלי בדרישות. האמת שההפך הוא הנכון - הלכתי על ביצים כדי להגן עליו מפני צורות ביטוי פחות נעימות של המחלה שלי. זה מעולם לא הביא לתמיכה חד צדדית - אם כבר היתה תמיכה חד צדדית מהצד שלי לקראת הסוף. כי נשלטים הם עם מכיל, וחולי נפש לרוב מצויידים באמפטיה יוצאת דופן (מתוך 3 אנשים שאני מכירה עם האבחנה שלי, 2 אחיות בבית חולים).
וול, אובוויאסלי זה לא עבד, ובן אדם שמודע לאחריות שמונחת עליו לא תמיד בוחר להתנהל בהתאם, וכל הסיפור הפך מהר מאוד לקשר מתעלל שהעצים את הפרעות האכילה שלי די במודע (אם כי אין לי מושג למה :/ )
אבל אני אמשיך לקוות יום אחד להתקל בבן אדם הנכון שיצליח לקחת אחריות ולא יהיה מוכן להקריב את הבריאות הנפשית שלי בשביל תפיחה על האגו.
כי כשמישהו נכנס לזוגיות, ועוד אחת כל כך היררכית כמו שליטה, עם בן אדם שמתמודד עם הפרעה נפשית, הוא אוטומטית לוקח אחריות על היציבות הנפשית שלו עם כל היוצא בזאת. או לפחות היה אמור, בעולם מתוקן יותר. וזה דורש לפעמים לתפקד כדמות מטפלת
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - גם לי יש אבחנה של הפרעה נפשית שאני מתמודדת איתה על בסיס יומי. ככה שלא צריך להסביר לי שחולי נפש "הם בני אדם".
הפוסט שלי לא יוצא נגד חולי נפש אלא מסביר תופעה של אנשים עם קשיים לא פשוטים (ולא בהכרח מחלות נפשות, אלא כל מצב שמשפיע על ההתנהגות והתפקוד, אלו גם יכולים להיות מקרים סוציאלים למשל) שלא מטפלים בהם, לא רוצים לטפל בהם, ושרוצים שיושיעו אותם תוך כדי שהם משליכים טון של חרא על הפרטנרים שלהם, וזה במידה והם נפלו על אלטרואיסטים שמאפשרים את זה כי אני אישית ראיתי יותר אנשים שמחפשים לנצל ועבורם מישהו שמחפש מושיע, זאת הזדמנות להוציא ממנו כסף, סקס וחיזוקים לאגו.
כמו כן, אמנם כתבתי על שולטים כצד "החזק" ונשלטים כצד "החלש", אבל רק מהסיבה שלרוב זה ככה. כמובן שיש מקרים שבהם השולט מחפש מושיע, והנשלט מחפש להושיע, אבל לרוב זה בא לידי ביטוי כמו בפוסט כי כלל הנראה "התפקידים" האלו יותר מתאימים לרצונות האלו.
בכל מקרה, הסיטואציה הזו של קשר שנשען על יחסי מושיע-קורבן (ולא תמיכה הדדית ותקשורת בריאה) הוא בעייתי כי היא לא באמת עוזרת להם, היא מסכנת אותם והיא מסכנת גם את הפרטנרים שלהם.
החיים הם לא סרט רומנטי שבהם מוצאים מישהו שאיתו "האהבה מנצחת הכל". הדבר הכי בריא זה לטפל בבעיה, או ללמוד לחיות איתה ולא לחפש מושיע לתלות בו תקוות.
לפני שנתיים
unpredictability​(אחרת){עבר} - עם זאת, אני מאמינה גדולה בכך שנה שמבדיל זוגיות מכל סוג אחר של קשר זה אחריות הדדית על רגשותיו של הפרטנר. ומה שמבדיל זוגיות בדסמית זה שלאורך זמן אם נרצה או לא נוצרת היררכיה מסויימת בקשר.
ההבדל בין בן זוג למטפל פסיכולוגי הוא שמים וארץ, ואני באמת לא מצליחה להבין איך אפשר לצפות מהאחד להיות אחר. עם זאת, כפי שאמרתי ואני אחזור, כשנכנסים לקשר עם אדם מתמודד, אי אפשר להתמם ולומר "אני לא המטפל שלך". אף אחד לא מצפה (אני מקווה לפחות) לבוא לשולט/ת שלו לשיחה של שעתיים על התייחסות לאירועים טראומטיים ואלימים כעניין של מה בכך כמנגנון הגנה שכתוצאה ממנו עולה רף הסיבולת ליחס רע מאנשים, וסטנדרטים נמוכים לאינטרקציה אנושית. ואז יורדים על 4 וחוטפים ספנקים ^^ מצחיק אפילו לחשוב על זה. אבל את כן תצפי מאדם שמצהיר שאכפת לו ממך להמנע מפעילות שיכולה לדחוף אותך למעגל הרס עצמי. או נגיד להיות מודע לחולשות שלך ולא לנצל אותן למרות שזה נורא כיף לו. ואם יגדיל ראש אז יוכל אפילו לנצל את ההשפעה העבירה שיש לו על הצד הנשלט, ולסגל לו הרגלים חיוביים או יעזור להמנע מהתנהגות שמבוססת על הרס עצמי. אבל זה כבר בונוס, ונראה בגדר פנטזיה בלתי ניתנת להגשמה.
אבל המינימום של להיות מודע לכך שהאדם שעומד מולך נוטה לוותר על עצמו בלי יכולת לשלוט בזה, ולנסות לבלום את זה במקום לרכב על הגל בצהלות אושר? וול, לנשלטים חולי נפש יש דרישות כל כך מוגזמות מהשולטים שלהן. פפפפפ, הוא לא אמור לקחת אחריות על הבריאות הנפשית שלהן. שילכו לפסיכולוג.
לפני שנתיים
unpredictability​(אחרת){עבר} - אני לגמרי מבינה שכושר השיפוט שלי במקרה הזה לקוי :( אני מכירה מקרוב את התופעה שאת מתארת, של אנשים שמנצלים בציניות את מצבם הפגיע לכאורה כדי להפוך את חייהם של כל מי שצריך אותם לגיהנום ולפזר האשמות ודרישות לכל עבר. אין לי ספק שעליהם דיברת.
עם זאת, אני מקיאה אפילו יותר מקרוב, לצערי הרב, את התופעה ההפוכה של הדה-לגיטימציה שאנשים שכן מנסים להגן על הסביבה שלהם מפני עצמם נתקלים בה ברגע של חולשה. את ההתעלמות הבוטה במקרה הטוב, והניצול האכזרי במקרה הנפוץ יותר, של דברים שלא תמיד נמצאים בשליטתינו.
אני טוענת שקשר עם אדם חולה יכול לסירוגין​ להפוך לקשר קורבן-מושיע ברגעי קיצון. אני אומר יותר מזה - חמור מאוד אם זה לא קורה והבן אדם נאלץ בנוסף להתמודדות האישית שלו להתעסק גם עם הצורך לזייף נורמליות כדי שחס וחלילה לא להקשות על השולט בזמן שאת עצמך קורסת. זה חרא מצב. לא הייתי מאחלת את זה לשונאי.
אנחנו מצפים, ובצדק, מבני זוגינו להביא לנו כוס תה למיטה בזמן שפעת. הייתי רוצה לחיות בעולם שלגיטימי באותה המידה לצפות לתמיכה בזמן משבר נפשי
לפני שנתיים
ייעוץ בדסמי​(שולטת) - והערה לגבי "קורבן" ו"מקרבן"- נא לעיין קצת באריק ברן, למרות ארכאיותו ומידת השמרנות הנסיבתית שבו. בעיקר "משחקיהם של בני האדם". משחק בהגדרה משוחק בין שני אנשים כל השאר תפקידים
לפני שנתיים
unpredictability​(אחרת){עבר} - עם זאת, קשה שלא להתייחס לכך שאת אשה שולטת, שכנראה נאלצת להתמודד עם אוכלוסיית הגברים הנשלטים. לצערי הרב, ומנסיוני האישי בלבד, לא נתקלתי באוכלוסייה עם ריכוז גבוהה כל כך של אנשים אטומים, אגוצנטרים, עם גישת "מגיע לי", ומציקים. מצטערת, זו דיעה לא פופולרית שמתבססת בעיקר עם ההיכרות האישית שלי עם אנשים כאלה, ובאמת שניסיתי בכל הכוח לא לתלות לייבלים על אוכלוסיה שלמה.
אני יכולה רק לדמיין איך מתנהל בקשר שליטה בן אדם שפונה לנשים זרות וניליות למראה ברשת החברתית עם צ'קליסט של פנטזיות להגשמה :/
לפני שנתיים
North Inspiration​(לא בעסק) - המממממ
פוסט בעייתי משהו
אנשים עם בעיות באים בכל מיני צורות
אצלי לרוב הייתה ההבנה/הקביעה שאני מתנהגת כמו הנשלט בפוסט שלך, ולכן נמנעתי מקשרים אנושיים בכלל. (בלי קשר לבדסמ).
הבנתי שאני תלותית ופחדתי מההשפעה של אדם אחר עלי, הבנתי שכל החרא שיש בתוכי עף על האנשים הקרובים, ולכן עדיף לא להתקרב.
המטפלת שהייתה לי בשנים האילו נסתה לעשות ההיפך - לגרום לי לצאת, לגרום לי להיות בקשרים חבריים.
כמה שנים אחורה, הפוסט שלך היה גורם לי להבין/לחשוב שאני צודקת ושאסור לתת לאף אחד להתקרב אלי, כי אני רעל.
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - באופן אירוני, מי שחושב שהוא "רעל" הוא לרוב לא כזה אלא מחמיר עם עצמו ומפרש את המציאות באופן שחור יותר מכפי שהיא, כתוצאה מכך גם משתדל "לא להפריע" שזה בדיוק מה שחסר לנשלט ההיפותטי בפוסט. במקרה שלהם, הבעיה היא בביטחון העצמי וכשהם בטוחים בעצמם הם מצליחים לנהל קשרים בריאים, וזה כנראה מה שקרה לך ולכן המטפלת עודדה אותך. אני בספק שאם היית עם באובססיות למצוא מושיע היא הייתה מעודדת אותך ליצור קשרים נוספים בטרם טיפלתם בסוגיה הזו.
היא ידעה שאת לא באמת מחפשת מושיע לשאוב ממנו אנרגיות באופן חד צדדי כי האלו שבאמת מתנהגים כמו הנשלט ההיפותטי מהפוסט זה לא מזיז להם והם ישאבו מאחרים כוחות כי הם בטוחים שהם הקורבן והכל מגיע להם.
הם מאשימים את כולם מלבד עצמם בחוסר צדק, אין בהם שמץ של ביקורת/מודעות עצמית.
לפני שנתיים
North Inspiration​(לא בעסק) - נראה לי שאנחנו מדברות על דברים שונים....
או שאולי לא אבל שהפוסט בעצם מחליש את מי שחלש ממילא, ולא מזיז למי שזה כן אמור.

כמו לרשום ״נא לא לשלוח הודעות״. דווקא אילו שאכן קראו ולכן לא שולחים, הם אלו שעוד אולי יכולים להתאים (;
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - האמת? יש צדק בדבריך.
לפני שנתיים
North Inspiration​(לא בעסק) - תודה ??
לפני שנתיים
Mind- blowing​(שולט) - פוסט מדוייק ומסכים גם מהניסיון שלי.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י