לפני 5 שנים. 6 במאי 2018 בשעה 1:37
את הכל אזכור
את ריח מטר האביב שעלה מאבני המרצפת
את מנגינת אורות הפנסים את אגדת הכינור
את כוכבי המרום שטבעו בכוסי המברקת
את מנגינת אורות הפנסים
את הכל אזכור
ורק אני יודעת אם היה זה מבט בעיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה
את הכל אזכור
היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
וכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמהה
האמנתי שהוא אתה
ל. גולדברג
ככה.. נקי עצמתי ומרטיט עם כל מילה, וכל לחן שאי פעם נעשה לו רק פגם בשלמותו המופלאה.