שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 5 שנים. 31 ביולי 2018 בשעה 0:23

על עגלה של אספסת
לעת ערב נושב
אני שוכבת על גבי
ובלחש כזה חושבת
מדוע את כל הקטנות הללו
אני כל כך אוהבת
שריקתו של השוט
וצלצול הרתמה
במסע הזה השלו

כל אלה, כן כל אלה
עושים את המוות נורא עד כאב

 

* יהונתן גפן - רק התוספות של ה ת' בסופים הן שלי


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י