סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 5 שנים. 1 באוגוסט 2018 בשעה 17:32

ואיך בלי שליטה הם מופיעים, הרגעים הקפואים האלו, וכל מה שמתחשק לך לעשות זה להתרחק מהם, להתחפר עמוק בחול החם של המדבר ולהתכסות היטב בזר קוצים כואב. 

 

 

odedoded​(שולט) - ואז כשנתכסה
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י