סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא אוהבת לינאריות

ועוד כל מיני דברים, אבל בעיקר לינאריות.

2,

לפני 17 שנים. 29 במרץ 2007 בשעה 7:24

אני צריכה שתחזיק לי את היד חזק, תעגן אותי אליך, אבל כשאני מקרבת את כף ידי לשלך אתה מחזיק בה באחיזה רפה, אפילו לא אחיזה ממש אלא סתם מגע אדיש, כמו מקרי. לא שם לב שהנה היא מחליקה, נשמטת, עוד רגע וכבר לא שם.

בן כנף​(שולט) - זה שיר. זה כמו ציור נוגה בצבעי מים שמתעד רגע אחד שמכיל עולם שלם. אחרי הכל חלק כה גדול מהאושר שלנו נמצא בידי הזולת.
לפני 17 שנים
זרה מוכרת - לצורך שלך יש מילים וצורה
ואישה ענקית שמצליחה להביע אותו
בהמון כאב ורגישות.

הלוואי והצורך הזה נענה אצלך.

חיבוק
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י