סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 5 שנים. 8 באפריל 2019 בשעה 20:24

 

בסוף הכול מתנקז אליי 

עניין של זוויות 
אני לא מבין רמזים אולי 
צבעים ואותיות 

מבט חטוף אל עצמי ודי 
רק לא להסתכל 
מה שבפנים כבר בפנים מדי 
קוראים לזה הרגל 

מתי אלמד לבחור נכון 
להאמין, לראות שטוב 
בלי להביט שוב לאחור 
לבחור נכון 

 

 

(אמיר דדון / אלעד ציטרין) 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י