שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני 4 חודשים. ראשון, 14 באפריל 2019, בשעה 19:41

בחודשים האחרונים האינבוקס שלי די הוצף בבקשות שאכתוב סיפור נוסף, ובדיוק עכשיו נחתה עלי המוזה. אני מקווה שתהנו.
הדיסקליימר הקבוע: העלילה דמיונית (ולמען האמת, לא חוויתי יום בצבא, ועל כן יתכנו אי דיוקים), שמות הדמויות בדויים, ואקטים כאלו צריכים להיעשות במציאות בהסכמה, כיבוד גבולות והפעלת שיקול דעת בלבד.
----
יואב נשען על שפת הכיור והביט אל הראי הניצב ממול, ממנו השתקפו זוג עיניים ירוקות וטרודות, מוקפות בקמטי הבעה כווצים.
"אני מקווה שהפעם היא תהיה מרוצה" הוא מסנן תחת שפתיו בלחישה, בקול דרוך שמכפיל עצמו בהד בחלל החדר.
כאשר עיניו גלשו מטה, הבחין בכתם על דש צווארון מדיו, סמוך לסיכת המ"מ הכסופה שלו.
"כוסעמק" הוא פולט בעודו פותח בזעם את הברז, מנסה לשפשף מעליו את הכתם הסורר בעזרת המים הקפואים ההולמים את מזג האוויר החורפי שבחוץ.
שעון היד שלו מצפצף, מסמל שנגמר לו זמן. "הלך עלי! פשוט הלך עלי!" הוא ממלמל לעצמו וחובט באגרוף רטוב בקיר שסמוך למראה.
"תשתוק כבר!" הוא פוקד לשווא על השעון שלא שומע בקולו, וממשיך להתגרות בו עם צלצול עיקש שמכריז בקולי קולות על כך ששוב לא עמד בזמנים ועומד לחטוף על כך.

הוא הכיר בתבוסתו המרה אל נגד מרוץ הזמן, לקח בהכנעה נשימה עמוקה אל ראותיו וגרר את רגליו אל מחוץ לחדר השירותים.
הוא יודע שאם יאחר להתייצבות התגובה תהיה הרבה יותר חריפה מאשר זו המגיעה כשהוא מופיע במראה שהיא החשיבה לרשלני.
הוא פתח את דלת לשכתו והצדיע לחיילת שישבה בנחת במקומו, אשר גילה כמחצית משלו. היא אחזה בחגורת עור עבה שהכינה לקראת המאורע מבעוד מועד, והחיילת הזו היא אני.
"משוחרר" עניתי ולצליל קולי יואב הרפה את גופו המתוח באחת ופסע לתוך החדר, רק בכדי לעמוד בפניי זקוף כעבור מספר רגעים, עם ידיו שלובות מאחורי גבו. בדיוק כפי שלימדתי אותו שצריך לעשות.
מראשית שירותי בצה"ל יחסי הכוחות ביני ליואב התהפכו. זה לא דרש הרבה ממני, רק להגיד את המילים הנכונות ברגעים המתאימים שקילפו ממנו כל שכבת הגנה והפכו את אימת הבסיס, סא"ל יואב בלקין, לחומר ביד היוצרת שפיסלתי כאוות נפשי.
"יובי" קראתי לעברו בשם חיבה מקטין שהענקתי לו "אתה יודע מה עכשיו יקרה, נכון?"
"מסדר ניקיון, גברתי" הוא ענה נבוך. הוא נאלץ להגיד את זה בכל בוקר מחדש, להודות בקול רם באובדן סמכותו כמפקד ובקבלת מעמדו החדש כטירון הקטן שלי. נדרשו עבורו כמה שבועות והרבה עונשים להגיד את המשפט המכניע הזה ללא גמגום.
"ואני כבר רואה רואה שהתרשלת" אני מודיעה לו בעודי קמה ותופסת בחוזקה בצווארון שנרטב לשווא ורק הוכתם יותר מניסיונות שפשוף עיקשים.
"אם תמשיך ככה, אני עוד אאלץ לשבת לידך בארוחת הצהריים ולהאכיל אותך בכפית מול שאר הבסיס, שיראו גם הם איזה קטנטן אתה!".
ליבו של יואב הלם בחוזקה. יכולתי להרגיש את לחץ דמו הגועש בקצוות אצבעותיי שאחזו בצווארנו ונגעו בעורקי צווארו הפועמים, השוכנים תחת עורו הבהיר, שזה עתה כוסה בסומק מרוב מבוכה.
"אני אשתדל יותר, גברתי" הוא הבטיח.
"היום אני אדאג שתשתדל, יובי" שחררתי ממנו את אחיזתי.
הרמתי את שפופרת הטלפון הסמוכה והגשתי אותה ליואב, שהביט בי במבט מבולבל.
"תבקש מיוני שיכין לך קפה" אמרתי לו.
"אבל עוד לא סיימנו, גברתי" הוא ענה בפליאה.

מסדר הניקיון של יואב מעולם לא נגמר בהתבוננות שלי במדיו כפי שהם. הבדיקה תמיד נערכה ביסודיות, וכללה בחינה יסודית של כל גופו, שאף חדרה עד לעומק נקביו.
אני זוכרת איך בימים הראשונים שהטלתי את מרותי עליו, הוא לא יכל לעמוד בפני הבושה, הוא ניסה למחות ולהתמקח. אך כעת הוא מסיר את בגדיו ללא שמץ של התנגדות.
אני אפילו לא צריכה להורות לו, הוא יודע שמבט אחד ממני פירושו להתפשט מיד, להישכב על גבו ולפשק את רגליו לקראת בואי.
והמבט הזה הגיע בדיוק בשנייה שציוותי עליו לחייג ליוני, ראש לשכתו.
יואב יודע שאני אוהבת להיות יסודית, לעולם לא נסיים זאת תוך חמש הדקות שלוקח ליוני להתייצב עם ספל קפה.
יואב לקח מידיי את השפופרת וחייג לשלוחה בחדר הסמוך. "יוני, תכין קפה, שניים סוכר" הוא פקד עליו בקול הכי סמכותי שיכל להפיק מפיו בנוכחותי.
"מיד, המפקד" ענה יוני וניגש להכנה, בצייתנות כפי שיואב נהג לדרוש ממנו.
צליל הניתוק הנשמע מבעד לשפופרת היווה ירית פתיחה למרוץ נוסף של יואב נגד הזמן.
אולי אם הוא ימהר להתפשט ויתנהג למופת, הוא יזכה להתלבש לפני כניסתו של יוני לחדר ולחסוך מעצמו השפלה רבה.

יואב החל במלאכת הסרת בגדיו: הוא חלץ נעליו, פרם את כפתורי חולצתו בזה אחר זה, התיר את אבזם חגרותו, הפשיל את מכנסיו ולבסוף גם את תחתוניו ונותר עירום כביום היוולדו. 
מעמדו הרם הוסר ממנו באופן סופי, וכעת הוא מונח על הרצפה כאוסף בדים בערימה מרושלת וחסרת משמעות.
הוא נשכב על שולחן לשכתו, הניח את גבו על העץ הקר, פישק רגליו והצמיד את עקביו לישבנו, כך שהכל יהיה חשוף לקראתי, וכך גם עבור מי שיפתח את הדלת במידה ומה שכה חושש ממנו יתממש בדקות הקרובות.
קירבתי כיסא אל בין רגליו, ואצבעותיי החלו לגשש את גופו אך לא מהירו לגשת אל המלאכה העיקרית.
משכתי את הזמן, בכוונה. נתתי להן לטייל במורד גופו, להתעכב על אזורים שבדר"כ אני נוהגת לפסוח עליהם.
תפסתי בפטמותיו ומוללתי אותן בין כריות אצבעותיי העדינות, למשמע קולות עונג שבקעו מפיו של יואב, הגברתי את הלחץ עד אשר הגניחות הנעימות הללו התחלפו באנקות כאב קלות.
"לא זכור לי שהרשתי לך להשמיע ציוץ!" הרמתי את קולי וסתמתי את פיו עם תחתוניו שהרמתי מן הרצפה "מקווה בשבילך שלפחות אותם נקית היטב".
ירדתי מטה אל ירכיו, העברתי ציפורניים בתנועות עדינות והרגשתי כיצד הוא מצטמרר לנוכח המגע, התנועות הפכו אט אט לשריטות שחרשו את עורו הסומר בפסים ורודים וצורבים בדיוק במינון הנכון שבין כאב לעונג.
כאשר הגעתי לפי טבעתו העברתי את האצבע בסיבובים דקות ארוכות, אט אט הרגשתי איך הפתח הקפוץ משתחרר מן המתח ונכנע למגע שלי, הופך לפנוי לחדירה. 
"יש לי עסק עם ילד לא נקי היום!" הכרזתי לעברו "אתה תשלם על זה!".
כשהאצבע שלי הייתה ממש לקראת חדירה לתוכו, הדלת נפתחה וקטעה את הרגע שבמשך חודשים היה אינטימי וסודי בנינו.

"המפקד, הנה הקפה שביקש... וואו, וואו אני לא אפריע לכם" השתנק הרל"ש בפתח החדר, ומיהר לסגור את הדלת בכדי שיוכל לנוס חזרה לדלפקו ולחמוק מן המבוכה שנתקף בה.

"זה בסדר, יוני, אתה יכול להיכנס" עצרתי אותו במקומו רגע לפני הטריקה.
הוא קפא במקומו, האיבר היחיד שנע בגופו היו שפתיו שנגעו זו בזו במאמץ שווא להפיק צליל.
"נו, מה אתה עומד שם? כנס, אמרתי לך!" פקדתי עליו.
יוני צעד בבלבול אל תוך החדר, מנסה להסיט את מבטו מן הנעשה.

"עכשיו תניח את הקפה בצד ותתיישב לידי, יש לי סיפור קצר לספר לך" המשכתי בדברי.

"אממ...אמממ..." ניסה לסנן במחאה המפקד הדגול מבעד לתחתונים התחובים בפיו וזכה לסטירה חזקה לאחת מירכיו.

יוני, שחשש מגורל דומה הניח את הספל בצייתנות במקומו וגרר את הכיסא הסמוך, מיקם אותו לצידי והתיישב עליו.
"אתה לא במקרה זומנת לחדר הזה, יוני, המפקד צריך לעבור סדרת חינוך קטנה. הקפה הוא רק תירוץ" התחלתי להסביר. 
"חינוך?" שאל בתמיהה.
"טוב, כפי שאתה רואה, המפקד שלך היה קצת ילד רע..."
הסקרנות גברה על המבוכה של יוני והוא לראשונה יישר את מבטו אל הנעשה.
הוא הבחין ביואב שוכב חסר אונים, עירום לחלוטין, בתנוחה משפילה שחושפות כל מה שהחביא במדיו המכובדים, שעתה זרוקים בערימה מסמורטטת על הרצפה.

"לא שערתי שהוא ג'ינג'י גם שם למטה..." ציחקק יוני במבוכה וגרם ליואב לכווץ את עיניו בתקוה שאם יעצום אותן חזק מספיק תבלע אותו האדמה.

"יש עוד הרבה דברים שאתה לא יודע על המפקד, ואני בטוחה שהוא ישמח לספר לך"
שחררתי באחת את התחתונים מפיו של יואב והוא התחנן "בבקשה, בבקשה לא! אני מתחנן, אני אעשה הכל רק לא ז..." 
קטעתי את דבריו כשתפסתי בסנטרו בחוזקה והבטתי בו במבט מאיים.
"סליחה, גברתי" נכנע יואב, עוד אפילו לפני שהסטירה הגיעה.
"אתה יודע מה העונש על התחצפות, נכון?" 
"10 הצלפות עם החגורה, גברתי" הוא נאלץ להגיד בקול רם בנוכחותו של יוני.
"ואם אשמע עוד מילה אחת ממך, יוני יהיה זה שיתן לך אותן! ברור?" איימתי עליו והוא השתתק. זה מה שהיה חסר לו, שהרל"ש שמתחתיו בהיררכיה ישפיל אותו כך.

"אז כפי שאתה רואה, יוני, יובי רק נראה סמכותי ומרשים, בפנים הוא ילד קטן וחוצפן שצריך משמעת נוקשה בשביל להתנהג כנדרש" אמרתי בעודי מפקידה את חגורת העור העבה בידיו של יוני.
"יובי" משועשע חזר יוני על הכינוי המקטין שניתן למפקד שאיבד את סמכותו בעיניו.
"כבר תקופה ארוכה שאני מנסה לחנך את יובי הקטן לסדר ומשמעת" המשכתי "אך הוא ממשיך לפשל והוא יסביר עכשיו בדיוק מה קרה היום" הישרתי מבט למושא ההשפלה, ויואב הבין שאין לו ברירה, שמחאה רק תגרור ענישה נוספת ומשפילה יותר משידע עד עכשיו.
הוא החל לדבר בקול נבוך "לא הייתי נקי היום".
"תפרט יותר" ציוותי.
"החולצה שלי לא הייתה נקיה" הוא ניסה למתן את גודל ההשפלה.
"ומה עוד לא היה נקי?" הקשת עליו.
"ה...ה...ישבן".

"מה שיובי מנסה להגיד, זה שהכוס שלו היה די מטונף היום" פניתי ליוני, והוא הגיב בצחקוק מעליב.

"בכל בוקר, לפני שיובי מתחיל לעבוד, הוא שוכב ככה, על השולחן הזה שהוא עורך מסביבו את כל הישיבות החשובות שלו עם כל הקצינים הבכירים, האלו שהוא גורם לך להתרוצץ סביבם, להכין להם קפה ולהגיש להם מאפים.
רגעים לפני שהוא מפגין עליך כוח, הוא שוכב כאן, בתנוחה הזו בדיוק, מפושק היטב ועובר בדיקה קפדנית. אני מפשקת לו את פלחי הכוס הסורר שלו, בודקת הוא מגולח ונקי. באם התוצאות לא לשביעות רצוני, יובי שלנו חוטף" 

"ואני מבין שזה לא עוזר?" יוני התחיל להתעניין בזדוניות, ניכר שעוררתי בו יצר נקמה על כל הפעמים שיואב התייחס אליו כמו אל משרת.

"נכון מאוד. ובגלל שזו הפעם השלישית שזה קורה השבוע, אני חושבת שמעתה יובי יזדקק לפיקוח צמוד של ראש לשכתו, שיערוך את המבדק הזה מדי בוקר, ידווח לי על הממצאים ויעניש אותו לפי הוראותי" עניתי.
הצמדתי את כסאי אף קרוב יותר בין רגליו של יואב, שלא העז לפצות פיו, למרות שעל פי שפת גופו הוא לא היה שבע רצון מהסיטואציה כלל וכלל. פערתי את פי טבעתו, ירקתי פנימה בהפגנתיות והעברתי עליו אצבע בתנועות סיבוביות.
"ועכשיו תורך, יוני" פקדתי עליו "חשוב שתלמד את התפקיד". 
יוני הושיט אצבע מהססת אל המקום האינטימי ביותר בגופו של הממונה עליו, הוא הרגיש זיפים מתחככים אל נגדה בתוך הנקב הלח.
"קוצני, נכון? יואב, תספר ליוני מה העונש על כוס קוצני" 
"50 הצלפות חגורה, גברתי" ענה בקול מובס.
"50 זה המינימום, יוני. תזוזה קטנה, חוצפה, או בלבול בספירת ההצלפות, ואתה רשאי להעניק לו תוספת כאוות נפשך" הוספתי
"ועכשיו אשמח שתתחיל, ותזכור מגיעות לו 10 נוספות על החוצפה ממקודם".

יוני קם ממקומו בגב זקוף ומלא גאווה, מיקם את חגורת העור העבה על שני פלחיו של יואב, והחל לחבוט בישבנו הסורר. ניכר שהוא נהנה לשחרר זעם עצור על כל פעם ופעם שיואב רמס אותו תחתיו ואילץ אותו להתאפק ולמלא את גחמותיו.
חלל החדר התמלא ברעשי הצלפה רמים, באנקות כאב שמבעדן ניתן היה לשמוע את מניינן בקול הבס העמוק של יואב שחדל מלהישמע מאיים באוזניו של יוני, והפך לכה מעורר רחמים.

כאשר תמו כל השישים, פניתי ליואב ודרשתי ממנו לספר על השלב הבא.

"בשלב הבא, הכוס נאטם בפלאג" הוא החל לספר בקול חנוק מדמעות שבהן ניסה להיאבק.

"אבל אין לנו פלאג היום, ולכן נשתמש בזין של יוני" תיקנתי.
יואב הוכנע וידע שלהתנגד לא יעזור, ולמרבה ההפתעה יוני היה זה שהחל להתגונן "לא, אני לא הומ..."
"זאת לא הייתה שאלה אלא ציווי! יובי שלנו זקוק למשמעת הזו, ואם אתה לא תשתף פעולה, אתה תמצא את עצמך במקומו".
"אבל לא יעמוד לי!" ניסה יוני לתרץ בתגובה.
"אווו... אל תדאג לזה, יובי שלנו הוא סגן אלוף גם במציצות" אמרתי ותחבתי אצבע לפיו.
יואב התחיל לינוק אותה בצייתנות, לשאוב אותה עמוק ולהחליקה על לשונו, בדיוק כפי שאילפתי אותו שצריך לעשות בשבועות שחלפו. 

"אתה רואה, יוני? בוא תרגיש איך הוא יודע לפנק!".
יוני השתכנע והפשיל את מכנסיו, הוא קירב את איבר מינו לשפתיו של יואב.
"זה בסדר יובי" ליטפתי את שערו "אני כאן איתך".
יואב הרגיש הקלה לנוכח המגע שלי, הוא פתח את פיו לקראת איברו הרפוי של יוני, והחל ללקק את קצהו בביישנות. 
הליטוף העדין לראשו התחלף באחיזה אלימה בשערותיו. קרבתי בכוח את ראשו עד שנחנק מהזין העבה של יוני שהתקשה במהירות בפיו.
משכתי בראשו חזרה לכיווני ואיימתי עליו ממקומי מעליו "בכל פעם שלא תמצוץ כנדרש, אחנוק אותך, זה ברור?!"
יואב החל למצוץ במרץ, כאשר ידי אוחזות בשערותיו, תומכת בו אך גם מגבילות את תנועתו ומונעות כל התנגדות אפשרית.
כשאיברו של יוני נטף מרוק, הוא תפס פיקוד והוריד את פיו של יואב אל אשכיו "לקק!" הוא ציווה.
"לקק, יובי" אישרתי את הפקודה "כשיוני מעניש אתה צריך למלא את בצייתנות את הפקודות שלו כאילו היו שלי, זה מובן?" 
"כן, גברתי" ניסה לסנן יואב בין ליקוק לליקוק, כאשר איבר מינו הזקור של יוני מתחכך אל נגד אפו, מקשה עליו לנשום ומעכב אותו במילוי הפקודה.
יוני לא היה מרוצה מן הקצב של הליקוקים והחל לסטור לפניו של יואב בכדי להאיץ בו.
לאחר שיואב נכנס לקצב, ליטפתי את לחייו הפגועות, נשקתי להן ולחשתי לו שזה בסדר, שאני כאן, ויוני לא יעשה דבר מעבר למה שאאפשר לו. ניכר שדברי הקלו עליו והרגיעו אותו.
לאחר דקות ארוכות שנראו ליואב כמו נצח, יוני שלף את אשכיו מפיו של יואב והכריז בביטחון "אני מוכן לשלב הבא!".

"זה שקיבלת סמכות ממני להעניש את יובי, לא אומר שאתה תקבע מה לעשות ומתי!" בלמתי את כוחניותו.
"החור של יובי חייב להיחדר באהבה, אדגים לך" אמרתי והתחלתי ללטף את פלחיו האדומים של יואב. 
ידיי עלו במעלה גופו, ובניגוד מוחלט לאשר התרחש רגעים קודם לכן, החלו ללטפו ברוך וחיבה, עוברות מעל כל סימן שנוצר בגופו בדקות האחרונות, כאילו מרפאות אותו בכוחו של מגע אוהב.
נשקתי ליואב, והתחלתי להחדיר אצבעות למקדשו הפרטי, שעד לפני כמה חודשים היה בתול ועד עצם היום הזה איש לא חדר אליו מלבדי.
איברו של יואב החל להזדקף בתגובה.
"אתה אוהב את זה, מתוק קטן?" שאלתי עם חיוך על שפתיי.
"כן, גברתי, בבקשה עוד" הוא גנח והוספתי אצבע נוספת, שאותה הזזתי בסיבובים מענגים.
"עוד, כן, עוד" הוא גנח מיוחם בתחינה לקראת כל אצבע נוספת, עד שכולן היו בתוכו, מרטיטות אותו מבפנים בעדינות.
אך הכוס הקטן של יואב לא יודע שובע, הוא מוסיף להתפתל מתחנן למילוי עבה ועמוק יותר.
"יותר עבה מזה זה זין, יובי" הכרזתי "יוני, נראה לי שהוא מוכן".
יוני מיהר לגשת למקומי, והחזיק באיבר מינו כך שיוכל לחדור בצורה חדה ומדויקת.
רגע לפני החדירה תפסתי בכתפו ופקדתי עליו "אתה גומר רק כשאני נותנת לך רשות, זה מובן?"
"כן, זה מובן" ענה בצורה שלא הייתה לשביעות רצוני וחטף סטירה בשל כך.
"שלא תתבלבל, יוני, אתה לא בראש ההיררכיה כאן! בשנייה אני יכולה לפקוד על יובי להתחלף איתך בתפקידים ואני מתארת לעצמי שהוא לא ירחם עליך כלל וכלל".
יוני השתתק לנוכח האיום, ארשת הניצחון שעל פניו התחלפה במבט כנוע, ומתוך פיו נאמרו בצייתנות צמד המילים "כן, גברתי" כנדרש.
"אתה גם תזיין בקצב שאני קובעת, זה ברור?"
"כן, גברתי" הוא ענה מיד, חושש מתגובתי.
ליתר ביטחון, הנחתי חגורה על ישבנו שלא אהסס להשתמש בה בשנייה שימרה את פי.
"תחדור לאט" ציוותי ויוני החדיר עצמו בעדינות לתוך גופו של יואב, החל לנוע בתוכו וזה זיכה אותו בהצלפה חדה.
"אמרתי להתחיל לזיין?" הרמתי את קולי בכעס.
"לא, גברתי" ענה בקול נכנע שנאנק מכאב.
"צא ממנו!" פקדתי עליו וגררתי אותו מהאוזן כך שירד על ברכיו.
"יובי, מה העונש שמקבלים על שימוש בזין בלי אישור?"
"הצלפות עליו, ונעילה בחגורת צניעות למשך כמה ימים" ענה יואב שלמד זאת על בשרו היטב.
"יוני, תניח את הזין על כפות הידיים" הוא עשה כרצוני ומיד התחלתי במטח של הצלפות חגורה לעברו, עשר במספר.
לא היה צורך להגיד ליוני לספור אותן, הוא למד היטב מצפייה בניסיונו הכואב של יואב, ואף הוסיף "תודה, גברתי" בסופו של כל אחד בתקווה שאחוס עליו.
כאשר הפסקתי, הבטתי בעיניו הכאובות של יוני ממקומי מעליו והודעתי לו "באשר לחגורת הצניעות, אתה תינעל בה בסוף האקט למשך שבוע. המפתח יהיה בידיו של יואב. אם הוא יחליט שהיית חייל טוב באותו שבוע לא אאריך לך את העונש בשבוע נוסף". יוני נחרד למשמע דברי, שהרי יואב בוודאי לא יפספס הזדמנות להתנקם באיבר שכעת כבודו נרמס תחתיו. 
"קום!" קטעתי את תסכולו "יש לך משימה לבצע".
יוני התרומם ומיקם את עצמו בין רגליו של יואב שלא העז לזוז ולו מילימטר ממקומו גם כשלא הבטתי בו, ניכר שעבר את האילוף שלו בהצלחה.
גם יוני ינהג כמותו אחרי שיחלפו כמה שבועות שבהן ילמד להשביע את רצוני, ויחטוף כמה וכמה עונשים בדרך.
"עכשיו אתה רשאי לחדור" הכרזתי בפניו ויוני החליק את עצמו פנימה באחת, הרגיש את שרירי פי הטבעת של יואב מתכווצים בנעימות על זקפתו איתה פילח עצמו לתוכם.
יואב קיבל אותו פנימה בגניחת עונג כבדה.
"עכשיו אתה רשאי להתחיל לזיין, אבל בעדינות!" צוויתי והצמדתי את החגורה אל ישבנו של יוני לאות אזהרה.
יוני החל להתנועע בעדינות בתוך גופו של יואב, מחזיק בירכיו צמוד אליו כך שיקבל את מלאו זקפתו פנימה לתוכו.
"מהר יותר" הפצרתי ביוני והוא הגביר את הקצב, וכך גם יואב הגביר את קצב הגניחות.
"הרבה יותר מהר" הפצרתי בשנית בליווי הצלפת חגורה בכדי להאיץ את העניינים, אליה יוני הגיב בהגברת הקצב, והידק את אחיזתו ביואב אף יותר בכדי לא לאבד שיווי משקל.
"מהר! יותר!" הרמתי את קולי והנחתתי כמה הצלפות שדרבנו את יוני לזיין את יואב כהוגן, שירגיש כל מילימטר מאיברו מתחכך בו במלוא המרץ, פוער ומרחיב את נקבו, ממלא אותו עד אפס מקום.
ההצלפות על ישבנו של יוני דחפו אותו עם ההדף אף עמוק יותר פנימה, הוציאו מתוכו התנשפויות ואנקות כאילו רץ מרתון, ומיואב גניחות עונג מהולות בכאב. שחלילה לא ייהנה יותר מדי ולא ישכח שמדובר בעונש כי שכח לעמוד בסטנדרטים שקבעתי לו.
"תמשיך להרביע בחוזקה את השרמוטה הקטנה שלי שאתה קורא לה "המפקד", יוני!" הנחתתי הצלפה נוספת כאות אזהרה אם רק יעז לעצור.
"סטור לו, זה נראה שהוא נהנה יותר מכפי שאני מרשה" פקדתי עליו אחרי כמה דקות של זיון נמרץ, ויוני מיד הנחית סטירה על פניו.
"תודה, גברתי" זעק יואב ממקומו, מנסה לשמור על קצב דיבור אחיד למרות שהוא נדפק במהירות שיא.
"גברתי, אני קרוב לגמירה!" זעק יוני בהתנשפות כבדה.
תפסתי את גופו של יוני והוצאתי אותו מתוך יואב, בעודי פוקדת על יואב לקום ממקומו.
"יוני, עכשיו אתה תהיה זה ששוכב על הגב" צוויתי עליו.
"אבל התנהגתי יפה ולא גמרתי בלי אישור, גברתי" הוא אמר מבוהל, פחד שעכשיו אחליף בתפקידים ביניהם.
לא טרחתי להסביר עצמי, פשוט גררתי אותו אל השולחן ומיקמתי אותו כרצוני. צוויתי על יואב להתמקם מעליו.
"על הברכיים, יובי! פשק רגליים מעל יוני, רכן עליו עם הפנים אליו, ופער את החור היטב בשתי הידיים!".
התבוננתי בו בתנוחה המשפילה הזו ונתתי הצלפה קלה על החור שנמתח עד קצה גבול היכולת "בגלל שזה עונש, אתה תעבוד עכשיו קשה ולא תשכב כמו הזונה העצלנית שאתה" הודעתי לו.
תפסתי בישבנו של יואב בחוזקה והושבתי אותו בבת-אחת על האיבר הזקור, המשתוקק והנוטף של יוני, והפעם החגורה הונחה על ישבנו שלו.
"תזיין את עצמך!" צוויתי והוא התחיל לקפץ.
"מהר יותר" והצלפה נחתה על ישבנו עוד לפני שסיימתי את הפקודה.
"מהר יותר!" צוויתי שוב בתוך כשנייה, בליווי הצלפה.
הציוויים הבאים נעשו באמצעות הצלפות ללא שום מילים נוספות.
יואב התנשם בכבדות, הוא רכב על הזין של יוני במסירות, הקפיד על המידות הנכונות של התנופה והנחיתה בכדי שחלילה לא יפלט מגופו ויזכה לתגובה כואבת במיוחד, על אף שההצלפות שליוו את החדירה הרטיטו את הזין שבתוכו והקשו על המשימה.
"שורף לי, גברתי!" התחנן יואב לרגיעה.
"זה סימן שהמסר חודר עמוק לתוכך" עניתי בקרירות וזכיתי אותו בעוד הצלפה. הוא נאלץ לרכוב עוד דקות ארוכות, עם ישבן בוער שכעת מעוטר בגוון אדמוני כהה יותר מגוון שערותיו.
כאשר יוני התריע שהוא בפני גמירה נוספת, שלפתי אותו בשנית מיואב, והפעם מיקמתי את השניים כך שיואב שכב עם חזה צמוד אל השולחן, רגליו פשוקות, ישבנו מורם אל על ונקבו פעור לרווחה כך שיהיה ניתן להתרוקן לתוכו כמו לתוך משפך שמוביל ישירות אל גופו, ויוני מוקם מעליו, כמו כלב אלפא שמרביע את הכלבה שאיתו.
הצלפה לישבנו של יוני הייתה הסימן שלו להתחיל לזיין את יואב.
"הפעם אתה ממשיך עד שאתה גומר בפנים" צוויתי עליו "תדאג לתת ליובי שלנו הזרעה הגונה שלא יצליח להוציא מעצמו ביממה הקרובה!".
יוני המשיך בכל הכוח, מלווה בהצלפות, שהטיחו את משקל גופו על ישבנו של יואב בחוזקה והאדימו אותו אף יותר.
זרם של זרע חם מילא את פי טבעתו של יואב, שמוקם בדיוק בתנוחה הנכונה שבה כל טיפה תשאר בפנים. הוא לא העז לזוז מן החשש לאשר יעלה בגורלו אם הזרע יטפטף על השולחן.
שלפתי את הפלאג שכל הזמן הזה היה בכיסי וסתמתי את ישבנו של יואב.
הלבשתי את יואב ספוג הזרע במדיו, בעוד יוני צווה לחכות על ברכיו למרגלות רגלינו, לא לפני שראשו נדחף כלפי הישבן הדולף ולשונו נדרשה ללקק את מעט הזרע הנמלט מבעד הפלאג בכדי שיואב יוותר נקי.
יואב שכעת לבוש במדיו הסמכותיים קיבל בחזרה את תפקיד המפקד שלו, לפחות בעיניו של יוני. הוא קיבל לידיו את חגורת הצניעות ונעל בה את איברו הסחוט והרפוי של יוני כפי שהבטחתי שיקרה בסוף האקט.
הלבשנו יחדיו את יוני, ואז נשקתי לשניהם, אמרתי לכל אחד מהם כמה שאני גאה בו. 
רגע לפני שנשלחו לעטות מסכה בפני שאר החיילים והקצינים, הבהרתי שמעתה יוני מצטרף אלינו בכל יום ל"שיחת סיכום התנהגות" שיואב עובר בכל יום לפני השינה, מה שאומר שבעוד כמה שעות, יובי ויוני שוב ימתינו לי בעירומם, בתקווה שיזכו להירדם עם נשיקת לילה טוב ולא עם ישבן בוער מבחוץ ומבפנים.

BlueVeyes​(אחר) - וואו איזה כישרון! לאט לאט הזין שלי הזדקר ונעמד כמו טיל ככל שקראתי עוד משפט ועוד משפט. תודה ארכאנגל שאת כזאת כשרונית
לפני 4 חודשים
deepThinker - אתה יודע מה העונש על זין שמזדקר..
לפני 4 חודשים
ArchAngel​(שולטת) - חחחח דיפ יא שולט אכזר
לפני 4 חודשים
deepThinker - חה הלוואי תאמיני לי שאני מה זה גרוע בלשלוט ואפילו רק בלנסות לפלרטט בלהיות שולט אני נוחל כשלונות
לפני 4 חודשים
Adasha{טלי35} - מדהים.
אהבתי.. כשרון אדיר !!!
תודה
לפני 4 חודשים
The Catwoman​(נשלטת) - מדהים ❤
לפני 4 חודשים
מענטז​(אחר){אישתי} - טואוב
לפני 4 חודשים
יואב 31​(אחר) - יש לך כישרון מדהים
ואת יצירתית בטירוף
לפני 4 חודשים
chastityfmdm​(נשלט) - מהמם!
ממש כותבת יפה.. מחרמן ממש 😘
לפני 4 חודשים
falconnn​(נשלט) - שדרוג מעולה..אהבתי
לפני 4 חודשים
dudu86​(נשלט) - אהבתי מאד! מתי יוצא הספר?(:
לפני 3 חודשים
קוקו הכלבלב - סיפור מדהים ומעולה המלכה, אפשר עוד :) . וברצינות, מחכה לעוד מכשרון הכתיבה והדמיון.
לפני 3 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י