אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בין השכל לרגש

על החתום, שלכם באהבה (לא באמת)
&#@.
לפני 7 חודשים. שני, 15 באפריל 2019, בשעה 10:24

למה למה בכלל נרשמתי לאתר, מה חיפשתי? מה היה חסר לי בחיים?
לא, באמת, תעני, מה לכל הרוחות חיפשת?
זה לא את. כל התהפוכות האלו, האפ אנד דאון, החפירות, ה.. הנידיות הזאת. הקיטשיות הזאת.
מה נהיה ממך?

מנקה את השידה של הבשמים, קניתי שניים חדשים, עכשיו לחשוב איך להניח אותם כך שישתלבו במנעד הצבעים.
מרוקנת את השידה, מנקה ומשפשפת עד שהבוהק מוצא חן בעיניי. עכשיו המשימה הקשה: הסדר.
אהבתי את הנרסיסו אבל הבקבוק השחור לא מסתדר בנוף, איפה אני הולכת לשבץ אותך?
טוב נחזור לזה אחר כך, נסדר קודם את הקרמים, פה לא צריך לשבור את הראש: מסדרים לפי גודל וקוטר הבקבוק.
ונזכרת באדוני, הוא בטח היה עכשיו מכריח אותי לסדר בבלאגן.
הוא והבלאגן שלו, אפילו לא נותן לי לסדר לו את הבית.
ממתי את מתאפקת ומשחררת מבלאגן?
אולי נשלח לו תמונה?
לא. תמשיכי לסדר. תפסיקי. את כועסת עליו.

מה חיפשתי שהצהרתי שאני מחפשת שולט?
&: את יודעת מה חיפשת
 לא אני לא
&: אז תחשבי. יגיע הרגע שתוכלי להודות בקול.
לא חיפשתי סקס, זה גם אדוני יכול להעיד שעד הוא, הקשר שלי לסקס היה מקרי לחלוטין.
טוב נו, חיפשתי לשחרר שליטה. בסדר, הנה, אמרתי את זה, הסיבה שלי היא הבנאלית ביותר שקיימת עלי אדמות.
&: תודה, זו התחלה.
יש הרבה שמשחררות וממשיכות. מחפשות את הסשן, את ההכנעה או את הכאב וממשיכות בחייהן, בלי התפלספות יתר.
&: ואת כזאת?
לא.
אוקיי נכון, אני לא מסוגלת למשהו שטחי. ניסיתי, התנסתי, היה נחמד אך זו לא אני ובכל זאת. למה לי היה לחפש את העומק. את המסע.
מזה עוזר לי לחוות רגעים חשובים, להיקשר, לחוות שחרור, העצמה רק בשביל לחוות גם את הקצה השני? את הנפילה, את הריקנות, את ההזדקקות והכי גרוע, את הוצאת הרפש החוצה.


אופ, הייתי צריכה לקנות את האופוריה במקום הקלואה, אז הייתי מצליחה לסדר את הבשמים בצורה שמתקבלת על הדעת.
טוב נו, נעבור למיון הבגדים.
בגדים.. היה נחמד אילו הוא היה מאשר לי להישאר בהם קצת.
&: זה באמת היה נחמד או שאת מחפשת עוד סיבות לכעוס ולהפוך לגוש מכוער?
את תדברי איתו
לא אני לא.
&: את כן.
אני כן, אבל זה רק בגלל שהוא מכריח אותי לדבר. מהגיל שלמדתי לדבר שתקתי, אז מי הוא שידרוש ממני לדבר ברור. מי הוא שיגיד לי לבקש.
&: האדון שלך.
מוציאה מהכיס של ג'קט העור את סרט הסטן האדום שאדוני הביא לי לקשור על השיער. רק לו יכול להיות בבית סרט לשיער אדום. מסטן. ונזכרת שהגעתי אליו מתולתלת אחרי שנים שמקפידה להחליק את השיער. זוכרת שהעלתי לאינסטוש תמונה שלי עם התלתלים וציפיתי למטח בדיחות ולגלוגים ובמקום, הצפה של פירגונים ושוק על השוני ה"אימאלה איזה כוסית, מושלםםםם". ורק חיכיתי שהוא ייראה אותי עם התלתלים כי הוא כבר קבע מלפני כולם שהוא היה מעדיפ אותי הכי מתולתלת וטבעית שיש.
הוא יכול להיות כזה חמוד ואוהב ודואג..
&: נו, נו, תמשיכי את המשפט
ולפעמים הוא כזה מעצבן!
&: לא כי את כפרה.. מהממת.
אני חמודה
&:את מעצבנת
אז מה
&: אז חלאס כבר.
איך כבר התמלאו שתי שקיות אשפה גדולות בבגדים. איך הוא היה צוחק עליי אם היה רואה איך הבגדים מקופלים ומסודרים לפי צבעים בתוך שקיות האשפה. כי כן, גם כשתורמים צריך למסור מסודר. שיהיה נעים ומזמין להסתכל (מדמיינת את היד על הפנים ואת הצחוק המתגלגל שלך).

&: מה לא מסתדר לך?

שנאתי, נרתעתי ולגלגתי על אלה שמעזים לקטר, להתבכיין או חלילה, להודות בחולשה. תמיד התגאתי בסף החוזק שלי. אני לא צריכה, לא מבקשת, אפפעם. יכול לקרות הדבר הנורא ביותר ואני עם חיוך. או שלא, אך פועלת ועושה.

אתה מבין את זה? אתה מבין שאני לפעמים מרגישה אותי אחרת? 

&: אז לכי לפסיכולוג. מה את רוצה מהבדסם?

לא צפיתי את הדברים האלה. לא ידעתי מזה אומר להרגיש למטה. להרגיש שאני נופלת.

ויותר חמור מזה

לא חשבתי שבנפילה אצטרך כל כך אותו, את אדוני. 

&:אבל הוא שם

לא תמיד

&:תמיד

אוקיי תמיד, אבל לא איך שאני צריכה. 

&:צריכה או רוצה?

צריכה.

&:בטוחה?

לא יודעת, נראה לי.

מה חיפשתי שהצהרתי שאני רוצה קשר שליטה?

מישהו שידע לקחת אותי בשבילו ולתת אותו בשבילי.

ואת מבינה שלא מדובר באובייקטים? 

...

יש לנו את הרצונות והצרכים שלנו, אחרים לא ידעו לצפות ולדעת עד הרזולוציה הקטנה אם לא תדברי ותביעי.

זה קשה.

זה אחר לך

זה חדש לך

יוצאים ממני קולות שלא חשבתי לעולם שייצאו. אני חווה את עצמי אחרת. האחר מכיל בתוכו שלל דברים מדהימים ביופיים אבל האחר מכיל גם דברים שגורמים לבטן שלי להתהפך. 

התחושות בימים אחרי שחזרתי מאדוני היו ראשונות בעוצמתן. תחושת הריקנות שבנפילה. והתחושה שאני צריכה את היד של אדוני, מחבקת או מכאיבה זה לא משנה. אני חווה את עצמי וזה לא תמיד נחמד.

(אבל.. לפחות זה אמיתי). 

יאללה, לארון הנעליים. 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י