אנחות הכאב הוסיפה עוד ועוד להנאותיה של מלכתי שהתמוגגה מנחת למראה העבד העלוב והכואב שלרגליה ועיניה מביטות היישר לעיני המביטות בערגה לפניה היפות. "נהנה?" שאלה. "כן מלכתי נהנה מכל רגע שאני רואה את מלכתי מאושרת."

הוזמנתי לארמון הדומינה בשעת צהריים לשרת את הוד מעלתה הדומינה שלי,
"לקק את הנעליים שלי" פקדה מייד "תבריק אותם". "אתה תהיה הזונה שלי" צעקה המלכה אליזבט באוזני. "תוציא את התחת החוצה"