בכניסה עמד שליח עם חבילה. מוזר, חשבתי לעצמי, אני לא מצפה לחבילה מאף אחד. החבילה הייתה חומה וללא שום סימנים מזהים. פתחתי אותה וראיתי בפנים קולר מעור, אזיקי מתכת וכיסוי לעיניים...
לאט לאט נפתחנו והתחלנו לדבר על הדברים שמגרים אותנו באמת. זה דרש קצת אומץ, אבל סיפרתי לה, כן! אני אוהב שקושרים אותי ואני רוצה שתעשי בי כל העולה על רוחך!...
בוקר של הפתעות