אתה אוהב שדורכים לך על הזין?

"אתה אוהב שדורכים לך על הזין?"
ברלין הסתובבה במועדון בעיניים בוערות. היא הייתה נחושה לדרוך והחליטה להעניק מחסדה לכל המעונין אך הראוי.
היינו למעלה. ברלין ואני.
נצמדו אלינו עבד1, שלא ממש אוהב דריכות אבל מוכן לעשות כל מה שישמח את ברלין ואותי ועבד2 שהתלווה אליי כמשגיח ונותן שרות לשעת חירום.
לא יוצא לי לשבת למעלה אף פעם. בעיניי זה השביל לשירותים ותו לא. מדי פעם אני שומעת צווחות מהוילון אבל יותר מתעלמת כי חשוב לי להשתין מהר ולבדוק עוד פעם איך אני נראית במראָה המרזה של המועדון.
מסתבר שבכלל לא רע לבלות למעלה….. היו שם מלא אנשים שספסרו בשימוש בחדרים - "מי אחרון?", "אנחנו לרבע שעה", "היינו קודם ושמרו לנו מקום" וכד'. הייתה שם בלונדינית מדהימה שסבלה מאוד (בעיניי) או נהנתה מאוד (בעיניי הבחור שמתח לה את השחלות מבפנים). היו כל מני מציצנים למיניהם, אנשים שנתקעו בדרך מ/אל השירותים (והמראה!) וגם אנחנו.
הוילון נפתח, המלכה שהייתה לפנינו בתור נכנסה עם איזה מקולר מתלהב ופינתה לי את הכיסא שלה.
מייד זינקתי עליו, התיישבתי וסימנתי לעבד1 ועבד2 לשבת על המדרגה לידי.
ברלין עדיין הסתובבה עם הקומביניזון החד פעמי שלה וניהלה משא ומתן עם יושבי המקום "אנחנו לא להמון זמן. רק דורכים על זין ויוצאים".
המשפט הזה תפס קהל לא רע. תוך לא המון זמן (הקולות מהוילון עדיין היו חזקים) התקבצה סביבנו קבוצה מכובדת של עבדים בהמתנה לרגלי ברלין.
אני, שהייתי מאוד מרוצה מזה שיש לי כיסא, נתתי רגל אחת לעבד1, שלא ישעמם לו.
עבד2 לקח לו את הרגל השניה (בלי לשאול, אבל בנחמדות).
עבד נוסף (שבכלל מציג את עצמו כדום, אבל זה סיפור אחר) תפס לי את היד ואת האוזן, ליטף אותי ולחש לי מילים נעימות (נדמה לי).
המבט שלי נדד בין השלישייה החרוצה לבין המופע שהיה ברחבה כשמידי פעם הסתכלתי קצת על ברלין שהפכה את המסדרון לרחבת מיון ל"עבדי הזין הנדרך".
תוך כדי הכאוס הנעים נעמד לידי ילדון מבויש ויפיפה עם מבט של סימן שאלה.
"מה אתה?"
"אני מבקש להיות העבד שלך"
"אני נורא מצטערת" צחקתי "אין לי שום רגל או יד פנויה בשבילך עכשיו. הכל תפוס. תחכה בסבלנות אולי יתפנה אצלי משהו"
הוא כרע על הברכיים וחיכה בסבלנות.
גמרתי לעשן, המשכתי לבהות בברלין והחדר, סוף סוף, התפנה.
כאן התחילה בעיה קטנה. כולם רצו להיכנס. ברלין הכריזה על חוקי סף ברורים ואני התחלתי פתאום לחשוב מה אני הולכת, לעזאזל, לעשות שם. אני לא ממש מטיילת על אברי מין וגם אם הייתי רוצה, בהתחשב בגודלי, זה לא היה ממש בטיחותי.
בסוף נבחרו עבד1 (המקורי), עבד2 (המלווה שלי), עבד3 (זה שנתתי לו לחכות לי במסדרון), עבד4 (גבר חזק ומבטיח) ועבד5 (אין לי מושג מי הוא).
אני נעמדתי צמוד לוילון כדי לפקח על המציצים, עבד2 עומד משמאלי ועבד3 מימיני.
ברלין התחילה בסדרת חינוך מרשימה. למדנו מה היא מילת ביטחון, איך אומרים אותה, מתי וכד'. היה אימון קצר והטיול התחיל.

אני עמדתי לי תקועה בין שני עבדים, צופים בהשתאות במומחיות ובביטחון שבה היא מטפסת עליהם ומנהלת אתם שיחות קסומות (השפלה מילולית קוראים לזה?)
נשענתי קצת על עבד2 ונתתי לעבד3 (זה שהגיש מועמדות במסדרון) למזמז לי את הרגליים טיפה (שלא ישעמם לי, בכל זאת).
לאט לאט הרחבתי את המושג "רגליים" ונתתי לו להתחבא לי בתוך החצאית ולהנעים את זמני.
שלושת הנותרים שכבו בינתיים בתור שטיח שקט ויפה. ברלין בדקה אם זה יותר כיף עם מגפיים או לא ואיך זה מרגיש אם היא גם קופצת או עושה תרגילי בלט.

הטיפול של עבד3 מתחת לחצאית שלי היה נעים אבל לא הברקה גדולה. שחררתי אותו לשכב מתחת לברלין ועליתי לי על הערסל הנעים והנח שבמרכז החדר (תמיד טענתי שבאביזרים ופינוקים לסאבים משקיעים הרבה יותר….. ).

עבד2(המלווה) מאחורי נדנד אותי על הערסל ואני שמתי לב שמהזווית הזו הרבה יותר בא לי להשתתף.

הפריע לי שהשטיחים שכבו עם מכנסיים וסימנתי להם להתפשט.
ברלין, שהייתה עם הגב אליי ולא ראתה מה סימנתי להם, מחתה על היוזמה והחטיפה להם סטירות איומות על ההתפשטות העצמאית.
אני שכבתי על הסלינג, מתפוצצת מצחוק, הסברתי לה שנדחפתי עם הסטיות שלי, הדלקנו סיגריות לשתינו וסידרנו את החדר מחדש.
השכבנו את ארבעתם צמודים אחד לשני, ערומים, כשהקו המיישר היה גובה הזין האחיד.
הטיול של ברלין היה עכשיו יצירתי יותר – משהו בין מרוץ מכשולים למופע מחול מודרני עם התעכבויות קטנות לטיפולים אישיים.
אחרי משהו בין חמש דקות לשעתיים שעמם לי קצת.
סימנתי להם להתחיל לאונן. מה אני אעשה? זה עושה לי בטירוף……
הם, כיאה לשטיח, עשו בדיוק מה שאמרו להם והתגלו כמבורכים (סחתיין ברלין על הבחירה!!!) וממושמעים להפליא.
הם אוננו בקצב אחיד ואני לא ידעתי את נפשי מאושר.
ארבעתם שכבו על הגב מתחת לסלינג המתנענע שלי כשהאלמנטים מתוחים בגדלים וצורות שונות, מלבד זה של עבד1 שלא ממש גילה שותפות לסטייה שלי, אבל השתדל מאוד.
נכנסתי שוב לאמוק של צחוק עם בעיטות רגליים באוויר ולא הספקתי להגיד לברלין שהמופע הזה הוא ביוזמתי.
אותה קומדיה קורעת של טעויות – סטירות וצרחות "מי נתן לך אישור לאונן????", ברלין הצטרפה לשאגות הצחוק והשטיח המאונן ממשיך לעשות מה שאומרים לו…
הדלקנו עוד סיגריות וכבר הרגשנו שמיצינו את העניין לחלוטין.
היה חשש קל שחלק מהשטיח ילכלך את הרצפה מפרי עמלו והחלטנו לסגור את הבאסטה.

כשיצאתי מהחדר פגשתי את סמיילי27 המקסים. הוא לא הסתכל לי בעיניים ואמר לי, בהתלהבות, שהחזה שלי מקסים.
מיד הבנתי שהוא לא סאב. הכנסתי אותו לחדר לשחק איתו קצת – אבל זה כבר לסיפור אחר…..