בלי מילים

ככה סתם באמצע הרצאה משעממת,
מחשבותיי נדדו לארץ אחרת ו...

כף רגלה האחת כבר מונחת לה בעדינות על גבי, נחה רגועה אחרי יום מפרך. כפות ידי פרוסות על הרצפה ועליהן מונחת כף רגלה השנייה. בוהה בה, באצבעותיה, ובראשי כבר רצות המחשבות שמנסות להסביר את מה שעובר בי בפנים. איך קרה שכף רגלה גורמת לי לכל זה? נושם נשימה עמוקה ומשתדל להסתיר קצת את מה שמתחולל כאן בפנים.

ועדיין הגוף רועד, ואני חושב שהיא מרגישה. מרימה לאט את רגלה מכפות ידי ועיניי עוקבות אחר תנועתה, מהופנטות. מניחה את רגלה על ראשי ודוחפת למטה, עדינה אך נחושה, מצמידה את ראשי לרצפה. נחה על לחיי, וריחה כבר ממלא את אפי.

מלטפת את גבי עם רגלה האחת, מנסה להרגיע ולוחשת: "מה אומרים?"
"בבקשה גבירתי, בבקשה," אני מבטא את המילים בקושי רב. משחררת את ראשי מלחיצתה ומניחה את רגלה על כפות ידי.
"קדימה" אני שומע את המילה. עוצם עיניים, מפשק שפתיים ו...